חסר רכיב

איסמן איטה ז"ל

איסמן איטה ז``ל
-
20/12/1911 - 10/02/2001

איטה איסמן
בת רבקה ומרדכי
נולדה בפשמישל - גליציה ב-20.12.1911
עלתה ארצה ב-1933
נפטרה ב-י"ז שבט תשס"א, 10.2.2001


איטה הייתה אדם מסוגר בכל הנוגע לפרטיותה, ולא הסכימה להיחשף לריאיון, שהיה מקובל בזמנו לגבי כל החברים ונערך על-ידי עובדי הארכיון בקיבוץ.
מהפרטים המעטים שסיפרה לנכדתה במסגרת עבודת "שורשים" ידוע שהיו לה ארבע אחיות. הבית התנהל באורח מסורתי וציינו שבתות וחגים. ההורים לא היו אדוקים ונתנו לבנותיהם חופש לשחק עם בנות השכנים הפולנים. איטה למדה במסגרת בית ספר ממלכתי - יסודי ותיכון פולני.
הצטרפה ל"השומר הצעיר", עשתה תקופת הכשרה בקרקוב כפועלת בבית חרושת ועלתה במסגרת פיקציה (נישואים פיקטיביים), תחילה לעין שמר, לתקופת מעבר וב-1934 לעין-המפרץ בו כבר היו ידידיה מחו"ל.
עבדה מספר שנים במאפייה - עבודה מפרכת בתנאים פרימיטיביים. אחר-כך הצטרפה לצוות הפלחה ועשתה שעות ארוכות בשדה בקשירת חבילות חציר וקש ובכל העבודות העונתיות שהייתה מסוגלת לבצע. בשלב מסוים נקלטה במשתלה, שעשתה אז ראשית צעדיה ובעבודה זו התמידה והתמחתה שנים בעניין ובאהבה. יותר מאוחר גויסה למחסני "תנובה" בחיפה ושם מצאו כישוריה המקצועיים והכלכליים ביטוי מלא. לאחר סגירת מחסן "תנובה", חזרה הביתה והצטרפה לכל-בו. מילאה את תפקידה בחריצות וזריזות, במסירות מושלמת, כפי שמילאה כל תפקיד בכל תחום שלקחה על עצמה.
כשחיה צמרי נפטרה ונותרו שני פעוטים הזקוקים נואשות לאם, קיבלה על עצמה לעזור ליוסף בלום לטפל בהם - בנועה בלום (גיא) ואורי, כיון שהתקשה לגדל לבד את ילדיו הקטנים. הקשר שנוצר היה אמיץ ויצר יחסי משפחה שנמשכו לאורך כל חייה.
איטה הייתה טיפוס נזירי שמנעה מעצמה כל הטבה ותענוגות בחיים. לא רצתה שיפוץ דירה, לא ריהוט, לא טלוויזיה. הייתה ערירית והקשר עם נועה ובני המשפחה מילאו את חייה, החזירה להם ממאגרי האהבה הטמונים בה, עד סופה. בשנותיה האחרונות שהתה ב"ביתנו".
איטה נפטרה בשיבה טובה (בת 89), כשנועה ובני משפחתה לצידה עוטפים אותה ברגשי הערכה ובחום.
הסתלקה בלילה בשקט, בלי להטריד איש, כפי שחיה, כך גם סגרה את המעגל.
 

יהי זכרה ברוך. 

חסר רכיב