חסר רכיב

אלמוג חנה ז"ל

אלמוג חנה ז``ל
-
28/02/1911 - 14/07/2011

בת רוזה (נוסבאום) ורפאל אינהורן
נולדה 28.2.1911
עלתה לארץ ב-1933
נפטרה 14.7.2011

חנה הגיעה לגיל מאה והיא אחרונת דור המייסדים.

נולדה בזבארש בחבל גליציה שבפולין להוריה רוזה נוסבאום ורפאל אינהורן. היה לה אח אחד בוגר ממנה. בבית דיברו בני המשפחה ביניהם באידיש ושמרו על המסורת היהודית. אביה נפטר כשחנה הייתה בת שלוש, ערב מלחמת העולם הראשונה. אמה נשארה אלמנה צעירה שעול הפרנסה נפל עליה לפתע. למשפחה הייתה חנות לסיד שפרנסה בקושי את המשפחה.
כשחנה הייתה בת אחת עשרה נפטרה אמה. אחות אמה אספה את חנה ואחיה לביתה וחנה החלה לעבוד למחייתה כעוזרת לתופרת. הדודה התייחסה לילדים בחום רב והם נקשרו אליה מאד.
חנה למדה בבית ספר יסודי ממלכתי שבו למדו גויים ויהודים, אך חברותיה הקרובות היו בנות יהודיות.
בזבאראש חיו יהודים ואוקראינים זה לצד זה. עם זאת, הייתה אווירה אנטישמית והאוקראינים התנכלו ליהודים.
בעיר פעלו ארגונים ציוניים ותנועות נוער ציוניות. בגיל 17 הצטרפה חנה לתנועת "החלוץ" ויצאה להכשרה, שם החליטה לעלות לארץ ולהגשמה בקיבוץ. הדודה והאח ניסו לשכנעה להישאר, אך חנה עמדה על שלה.
הגיעה לארץ לגרעין "המפלס" שהיה אמור להקים קיבוץ בכרכור. רבים מחברי הגרעין עזבו, וחברי הגרעין שנותרו השלימו את עין המפרץ.
חנה הגיעה לקיבוץ עם איידז'יו ופה נולדו בניה גדעון ועזרא.
עבדה במטבח ובבית חרושת "אתא", ומאוחר יותר עבדה כשלושים שנה כסנדלרית של הקיבוץ. הסנדלריה ייצרה מאות זוגות נעליים וסנדלים, וחנה דאגה לכל אחד באופן אישי.
חנה הייתה אשה טובת לב ואוהבת אדם, פתוחה לשינויים וסובלנית בקבלתם לאורך השנים, והתאפיינה ביחסה החם לאנשים. הייתה צנועה בדרישותיה וקיבלה את "הדין הקיבוצי", גם כאשר הייתה לה ביקורת כלפיו.
אהבה בכל נפשה את הקיבוץ וליוותה בעניין את המתהווה בו.
נזכור אותך חנה, הן כאדם חם ולבבי והן כאחרונת דור הוותיקים שבינינו.
אנו משתתפים באבלכם גדעון, עזרא ובני ביתכם.
 

יהי זכרה ברוך 

חסר רכיב