חסר רכיב

ארי אילנה ז"ל

ארי אילנה ז``ל
-
07/10/1925 - 20/05/1988
אילנה ארי (ון סון)
בת מלכה ומרדכי
נולדה בהולנד ב- 7.10.1925
עלתה ארצה ב-1948
נפטרה ב-ד' סיון תשמ"ח, 20.5.1988
אילנה הגיעה אלינו עם יואל בנה הקטן בסוף שנת 1961.
אילנה הייתה דמות מיוחדת ושונה בנוף האנושי של עין המפרץ. כך מבחינת מוצאה, המנטליות ותרבות החיים.
היא נולדה למשפחה יהודית אמידה בהולנד, בבית ציוני, שומר מסורת וערכי יהדות. גרו במרכז העיר בסביבה לא-יהודית, ביחסים מצוינים עם השכנים ולא חשו מעולם שמץ של אנטישמיות. משפחה מוסיקלית, שכולם בה שרו וניגנו, המפגשים המשפחתיים תמיד היו מלווים במוסיקה, ובשפע של צלילים.
המלחמה שפלשה לביתם השלו הרסה את סדריו ופיזרה את בני המשפחה. אילנה עם אמה (אחר כך הצטרף אביה) הגיעה לאנגליה. כאן סיימה בפנימייה באוקספורד את התיכון, והחלה לעבוד במוסד לילדים בהנהלת אנה פרויד.
במשך שנתיים הספיקה לרכוש ידע וניסיון וכן תעודת המלצה לבית ויצ"ו בירושלים. אחיותיה למדו באותו זמן, האחת - רפואה, השנייה - פסנתרנית ואילו האח המבוגר הצטרף לצבא הולנד. תקופה קשה עברה על המשפחה בימי ההפצצות על לונדון.
בתום המלחמה חזרו להולנד, לביתם המרוקן מכל. אילנה עשתה שנה וחצי בפלוגת ההכשרה של "החלוץ" וב-1948 עלתה בעלייה הלא-לגלית עם גרעין בלתי מפלגתי לקבוצת השרון בעמק ומכאן עברו לגזר. התקשו מאוד להסתגל לתנאי הארץ. חבריה של אילנה חשבו על הקמת קיבוץ של יוצאי הולנד, ללא בסיס אידיאולוגי. אילנה התעניינה ביישוב בעל רקע אידאי וכך הגיעה לשובל, שרוב חבריו היו אנגלו-סקסים. נקלטה יפה, הקימה משפחה, ילדה את בנה. עבדה בקיבוץ עם ילדים, אך כאשר חיי המשפחה עלו על שרטון עזבה, עברה באופן זמני ליקום. אילנה חיפשה קיבוץ עם פעילות מוסיקלית עשירה.
הכירה את שלמה וכעבור תקופה החליטו להינשא, הצטרפה אליו ועברה לעין המפרץ. עבור יואל היה זה מעבר הרבה יותר מסובך, שגרם לבטים קשים בתהליך התאקלמותם. הקשר הטוב עם שלמה סייע לבן ובסופו של דבר מצאו כאן את מקומם.
השתלבותה של אילנה בחברה הייתה קשה. תחילה עבדה עם ילדים, אך בשל מגבלות בראייה הייתה צריכה למצוא מקום מתאים והאפשרויות היו מצומצמות למדי. התקשתה למצוא חברים בעלי רקע דומה לשלה, וגם לא מצאה הווי מוסיקאלי שחיפשה. את הסיפוק החלקי מצאה עם הצטרפותה למקהלה בחיפה וכן ביקרה בכל אירוע מוסיקאלי ווקאלי שהזדמן.
השנים האחרונות היו מפויסות יותר, אך בינתיים איבדה את שלמה, בעלה שנפטר, והיא עצמה חלתה קשה. התמודדה באומץ נדיר עם מצוקתה, מודעת היטב למצבה – עד שהוכרעה.
הותירה את בנה יואל
אח, ובני משפחה.
יהי זכרה ברוך.
חסר רכיב