חסר רכיב

ארנון צשקה ז"ל

ארנון צשקה ז``ל
-
28/12/1911 - 14/12/2009
בת פרידה ואברהם-מנדל דרנגר
נולדה ב-28.12.1911 בקרקוב, פולין
עלתה לארץ ב-1932
נפטרה 14.12.2009 כ"ז בכסלו תש"ע
צשקה נולדה ב-28 בדצמבר 1911 להוריה פרידה ואברהם מנדל דרנגר, אנשים מאמינים, שומרי מצוות אדוקים. בת יחידה ולה ארבעה אחים. האם אשה פשוטה, שנשאה בעול גידול הילדים, אחזקת הבית ועזרה לאב בחנות המשפחתית לבדים ודברי סדקית. צשקה הייתה מאד קשורה לאביה והעריכה אותו מאד. להורים היו אחים ואחיות והמשפחה הרחבה נפגשה בשמחות.
צשקה מספרת שהתרחקה מהדת עוד בהיותה ילדה, אך הייתה קשורה מאד לתרבות היהודית.
קראקוב, העיר שבה נולדה הייתה עיר ואם בפולין, מלאת נכסי תרבות ובעלת היסטוריה עשירה. צשקה אהבה מאד את עירה, התגעגעה אליה וקיוותה תמיד לבקר פה שוב. בקרב היהודים היו חוגים שונים – מהקיצוניים ביותר ועד חניכי תנועות הנוער הציוניות. כבר מנערותה נכחה בגילויי אנטישמיות, שהשפיעו מאד על רצונה לעלות לארץ.
נכנסה לתנועת הנוער בחשאי בהיותה נערה. נשבתה בקסמי הנעורים והתכנים האידיאולוגיים של התנועה. ההורים התנגדו מאד לפעילותה בתנועת הנוער וניסו למנוע ממנה פעילות זו. צשקה לא ויתרה. באותה עקשנות המשיכה ללמוד אצל מורים פרטיים ומימנה את לימודיה משיעורים פרטיים שהיא נתנה.
החליטה לעלות לארץ ולא עזרו דמעות ההורים. הם כיבדו את עקשנותה וסייעו לה לעלות. צשקה זכרה בכאב את הפרידה מההורים, שיותר לא ראתה אותם. הם נספו בשואה יחד עם רוב המשפחה הגדולה ושניים מהאחים.
עלתה לארץ בשנת 1932 בדרכון של תיירת על האונייה "אדריה", הגיעה למרחביה ומשם עברה למחנה הקיבוץ בבת גלים.
המציאות הייתה קשה. חוסר במזון, עבודה מאד קשה, גאווה פועלית ופעילות בקרב הפועלים בחיפה.
ב-1935 יצאה להשתלם בגידול צמחי נוי במשק הפועלות בפתח תקווה. בשנה זו פגשה ביוזק ארנון אצל ידידיה הטובים וחזרה עמו כזוג לקיבוץ.
צשקה ויוזק הקימו משפחה ונולדו להם אסא, אביטל ואלישע. יוזק היה פעיל ושליח, כן גויס לבריגדה היהודית וצשקה נאלצה להתמודד עם קשיי האמהות לבדה.
הקימה את המשתלה בקיבוץ ועבדה בה מספר שנים, עבדה גם במכוורת. מילאה תפקידים רבים בקיבוץ – ערכה את עלון הקיבוץ, שמרה על הקשר עם החיילים ושליחי הקיבוץ וכתבה להם מכתבים על המתרחש בקיבוץ, הייתה מזכירת הקיבוץ, הייתה מזכירה טכנית, ומתפקיד זה התפתחה פעילותה בארכיון, שעבדה בו שנים רבות, הרחיבה את פעילותו ומיסדה את דרכי העבודה בו. פעלה בקבה"א והייתה מזכירת המכון למחקר חברתי של הקיבוץ הארצי, הייתה חברה בועד הפועל של התנועה, פעילה במפ"ם.
אשה רבת פעלים ודעתנית וכל השנים האלה מלאה אמונה ודבקות במטרה, אך גם מאד מפוקחת ויודעת לבקר את עצמה ואת החברה סביבה, לה תרמה כמיטב יכולתה וכישוריה.
לדבריה: עשינו דברים חשובים, יפים. שילמנו מחיר, נהנינו, סבלנו. אינני מתחרטת אף רגע.
יהי זכרה ברוך
חסר רכיב