חסר רכיב

בלום חיה ז"ל

בלום חיה ז``ל
-
27/12/1909 - 04/07/1944
חיה בלום (צמרי) פרנקל
בת הרש ומלכה
נולדה בויקוטי, גליציה, ב-1909
עלתה ארצה ב-1932
נפטרה בי"ג תמוז תש"ד, 4.7.1944
חיה נולדה בכפר על יד סמבור. הוריה עברו לאחר מכן לסמבור, אך פה ההצלחה לא האירה להם פנים, והמשפחה ידעה כמה מאבקים קשים על הקיום.
חיה אשר הייתה תלמידה מצטיינת, התחשבה במצב הקשה בבית וקיבלה על עצמה כבר בשנות נעוריה המוקדמות עול של אחריות והשתתפות בפרנסת הבית. את שכר העבודה שקיבלה עבור מתן שיעורים לילדים הייתה מוסרת למשפחתה.
ב-1924, עם כניסתה לקן "השומר הצעיר", חל מפנה חשוב בחייה. היא שכנעה גם את חברותיה להצטרף לתנועה, אשר במשך שנים הייתה כר נרחב למרצה ולפעילותה.
ב-1927 חלתה קשה בדלקת הריאות ונאבקה ממש על חייה. הודות למסירותה של האם ובעיקר בתוקף החיות העזה שבה, התגברה והחלימה.
ב-1929 יצאה להכשרה חקלאית ראשונה בהורודנקה ולאחר מכן לנדבורנה. כל אותה התקופה, שלוש שנים ומעלה, הייתה הכנה ממושכת ורבת-ציפייה לעלייה.
בינתיים השתלבה חיה בפעילות למען הקק"ל ו"עזרא" וכן יזמה הקמת קרן למימון עלייתם של חברים חסרי אמצעים.
הגיעה לקיבוץ ב-1932, למחנה האוהלים בבת-גלים. הייתה בפלוגת הראשונים שעברו מבת-גלים לקריית-חיים, ואז גם פעלה במשך זמן קצר כמנהלת המטבח.
ב-1933 נטלה לידיה את ריכוז מחסן הבגדים, אך נתקפה במחלת טיפוס קשה, שהוציאה אותה לתקופה ארוכה ממסלול החיים התקינים.
חיה החלימה ושוב חזרה לעבודה, ולהשתתפות בוועדות שונות.
התקשרה עם יוסיו והקימה משפחה. ילדה את אורי, בנה בכורה והשקיעה אהבה רבה בטיפוח ביתה. ב-1939 שוב הטיל עליה הקיבוץ את ריכוז מחסן הבגדים, והיא, כרגיל, נענתה ונרתמה. בנסיבות אותם הימים בהיות הקיבוץ מפוצל לשניים, לאחר עלייתו על הקרקע, היה מילוי התפקיד הזה כרוך בקשיים מיוחדים.
חיה בדיוק השלימה את סידורי ההעברה, והנה נתבעה לרכז את מחלקת ההלבשה בקיבוץ הארצי. גם הפעם לא סירבה ויצאה לפעילות מתוך עניין ונכונות לתרום ואף להרחיב אופקים. אך בעיקר דחף אותה אותו כוח של יצר פעלתנות, שהזין את אישיותה הדינמית.
בחודשי הריונה האחרונים הפסיקה את הפעולה, חזרה הביתה וילדה את בתה, נועה. לאחר מכן, עם שובה לעבודה עברה לענף חדש – לגן הירק. אף שהייתה זו עבודה שונה בתכלית מכל שעשתה עד עתה, לא נרתעה והשתלבה מתוך הרגשה ש"אין מה לפחד, בקצת רצון טוב אפשר גם פה להצליח ולהתקדם".
אשה גבוהה, מוצקה הייתה חיה. מעורבת בין הבריות, אוהבת שיחה ומרבה לצחוק. נראתה תמיד שופעת בריאות. כשחלתה לא נסתמנו עדיין אותות מדאיגים, אך במהלך המחלה חלו סיבוכים חמורים ובהתמודדות הנואשת על חייה, נוצחה.
הניחה בעל – יוסיו, בן – אורי ובת פעוטה – נועה.
יהי זכרה ברוך.
חסר רכיב