חסר רכיב

ברזילי גניה ז"ל

ברזילי גניה ז``ל
-
03/12/1912 - 20/12/2002
גניה ברזילי (איזנהנדלר)
בת חיה ויוסף פליק
נולדה ב-3.12.1912 בז'ולקוב - גליציה
נפטרה ט"ו טבת תשס"ג .2002. 20.12
גניה גדלה במשפחה כפרית הייתה להם חווה קטנה עם פרות וסוסים וגם חלקת קרקע, בה גידלו ירקות ודגנים. התפרנסו יפה עד פרוץ מלחמת העולם ה-1 כשהאב גויס והחלו קשיים.
אורח חיי המשפחה היה דתי קפדני. הם היו ארבע בנות ושני בנים והיחסים במשפחה היו טובים. הבנים למדו ב"חדר", הבנות בבית הספר הממלכתי פולני – אוקראיני. האנטישמיות הייתה בולטת ברחוב ובבית הספר. גניה למדה ברצון אך היה עליה גם לעזור בעבודות המשק, עד שובו של האב מהמלחמה. כל בני המשפחה נדרשו לסייע לקיום המשפחה.
גניה הצטרפה בגיל צעיר לתנועת "החלוץ" וחלומה היה להגיע לארץ ואז גם ביקשה להגיע לעצמאות, להשתחרר מסדרי המשפחה הקפדניים.
בת חמש עשרה, קמה ויצאה ללבוב העיר הגדולה. שם מצאה תחילה אחיזה בקרובים עד שיחד עם חברה שכרה דירה ועבדה בבית חרושת. השתכרה והשתתפה בפעולות הקן. כך התקרבה למטרת הגשמת חלום העלייה, חרף התנגדות המשפחה שפסלה תכניותיה, גם בשל אדיקותה הדתית וגם לא רצו להפסיד את בתם.
גניה יצאה להכשרה חקלאית, אחר כך לברושניוב שם התארגן קיבוץ עלייה שלה "המפלס" ובעזרת מוסד ציוני מימנה דמי עלייה. ב-1933 הגיעה לחיפה. תחילה במסגרת גרעין בעין המפרץ, אחרי זה כקיבוץ עצמאי בכרכור עד שהגיעו ב-1935 כהשלמה לעין המפרץ.
גניה עבדה בכל סוגי עבודה לאורך חייה, בלי לבחור או לדרוש. בעבודות שירות בקיבוץ, במיני עבודות חוץ (מלאכות, כביסות), עד שהשתקעה לתקופה ממושכת בטיפול חולים ואף ארגנה לעצמה תנאי הספקה מתאימים לטובת החולים.
בכרכור התקשרה עם אלימלך, הקימה משפחה וטיפחה באהבה ובהבנה ארבעת ילדיה, אותם ליוותה בנאמנות בכל השלבים וקשיי החיים אליהם נקלעו. זכתה לנכדים שגם אתם פיתחה מערכת קשרים חמה ותומכת.
עם הזמן, נפגעה בריאותה. עברה טיפולים קשים ונאלצה להיות רתוקה לביתה. בעזרת מוסדות הקיבוץ אורגנו עבורה תנאי עבודה (תפירה) בבית במאמץ לשמור על עצמאותה. טיפלה בבית, דאגה וסיעה למשפחה עד שנחלשה ונאלצה לעבור לבית הסיעודי. ידעה להעריך את יחס משפחתה והקיבוץ, שדאג לה במצבים הקשים.
נפטרה בשקט, בלי להטריד, כדרכה משך כל השנים.
יהי זכרה ברוך.
חסר רכיב