חסר רכיב

גולדברג הלה ז"ל

גולדברג הלה ז``ל
-
13/01/1913 - 03/03/1998
הלה גולדברג (מרקוס)
בת אמליה ומשה
נולדה בבולשובצה, גליציה ב-13.1.1913
עלתה ארצה ב-1937
נפטרה ב-ה' אדר תשנ"ח, 3.3.1998
הלה נולדה על סף מלחמת העולם הראשונה, שבעקבותיה, יהודים רבים באזור בו התגוררה המשפחה, נאלצו לנטוש בתיהם ולנדוד בדרכי פליטים לווינה. גם משפחתה של הלה נישאה עם הזרם הגדול, חסרי כל, בעוד אב המשפחה מגויס לצבא, והאם עם ארבעת ילדיה וזוג הורים קשישים נותרה כמפרנסת ואחראית על קיום המשפחה הגדולה.
במרוצת הזמן התארגנו במקום בעזרת הג'וינט. בשלהי המלחמה השתחרר האב וחזר למשפחה, יחד שבו ללבוב והחלו חייהם מחדש. התגוררו בבית הסבים הגדול, הילדים נכנסו לבתי ספר ואף קיבלו שיעורים בנגינה.
לרוע המזל, אב המשפחה נפטר כעבור שנה ושוב הדאגה למשפחה נפלה על האם, שבעמל רב פתרה את בעיות הקיום, כשדאגתה הגדולה הייתה נתונה ללימודי הילדים.
הלה עברה מבית הספר העממי לתיכון, כאן מצאה חברים מתנועת "השומר הצעיר" והצטרפה אליהם. בזה פתחה פרק חדש בנעוריה, שבו בילויים, חינוך בתנועת הנוער ותכנית עלייה לארץ.
ב-1937 הגיעה לעין המפרץ, אל הקיבוץ שישב בחולות קריית חיים ופניו להתיישבות. זו הייתה תקופת חיפושים ודיונים אינטנסיביים על עתידו של הקיבוץ, תוך כדי ריכוז מאמצים חברתיים, ארגוניים וכלכליים למימוש משימות ההתיישבות.
ההשתלבות והקליטה לא היו פשוטות לצעירה שהגיעה לבדה, לא ידעה את השפה והכניסה לעול העבודה הייתה תהליך מסובך וכאוב. כעבור זמן, הכירה את איזק, שותפה לחיים, הם נישאו וביחד ההסתגלות הייתה יותר קלה.
נולדו ילדיהם – חגי, משה, שמעון ובת שבע.
עברה את ימי העלייה על הקרקע, ניתוק המשפחות וקשיי הקיבוץ המפולג, תקופת מלחמת העולם השנייה עם ההפצצות ונדידת הילדים ל"גלות" בקיבוצי העמק.
עם שוך הסערות נכנסו החיים למסלולם, הלה נכנסה לעבוד במטבח ובמטבח ילדים. עברה לעבוד בחינוך ועבדה שנים רבות כמטפלת בפעוטים, עבודה בה מצאה עניין וסיפוק. התעייפה ועברה לעבוד בתפירה, מקצוע שלמדה עוד בחו"ל.
פטירתו של איזק הייתה מכה קשה, בריאותה התרופפה ולאחר זמן הלכה לעולמה.
יהי זכרה ברוך.
חסר רכיב