חסר רכיב

גולן אליעזר ז"ל

גולן אליעזר ז``ל
-
06/04/1912 - 27/04/1996
אליעזר גולן (גליק זליגר)
בן רבקה ומשה
נולד בגמבין, פולין ב-6.3.1912
עלה ארצה ב-1935
נפטר ב-ח' אייר תשנ"ו, 24.4.1996
אליעזר נולד בגומבין, עיירת קייט באזור וורשה.
בביתו קיימו את מנהגי ישראל – החגים, כשרות, משפחה מסורתית לא קנאית. הם היו חמישה ילדים, ארבעה בנים ובת, כולם חברי השוה"צ, פרט לבוגר שיצא ללימודים בלודז'.
חיו בסביבה יהודית צפופה של סוחרים ובעלי מלאכה, המאכלסים את מרכז העיירה ובנוסח של "כל ישראל ערבים זה לזה".
גרו בבית שירשו מהסבים. האב עסק במסחר תבואות, האם והסבתא החזיקו חנות מכולת ועבדו בה. לא היו עשירים, אך לא חסר דבר בבית.
בעיירה היו חיי תרבות תוססים, תנועות נוער מאורגנות, כשבמרכזן הקן השומרי. אליעזר היה מדריך וראש הקן, מעמודי התווך, שמצא כאן כר פעולה – פיתח, הרחיב, פעיל ומפעיל לאורך הדרך. כחבר גרעין "במסילה" עשה כמה תקופות בפלוגות הכשרה שונות אם בחקלאות ואם בחטיבת עצים באזור ביאליסטוק. לא גויס לצבא בשל ליקויים בראייה, אך עלייתו נדחתה לרגל הדרכה בקן ובשל כמה סיבוכים שקרו בתקופה זו בתנועה.
עלה ב-1935 מלווה בברכת הוריו, כמי שמגשים את חלום אביו, שגם הוא שאף לעלות, אך לא זכה לממש חלומו.
הקבוצה הגיעה ארצה והתברר לאכזבתם המרה, שאלה שמסיבות שונות נדחתה עלייתם, לא יתקבלו לקיבוצם – מסילות, בעקבות החלטה קשוחה על גודל המסגרת הקיבוצית. הם הופנו להצטרף לעין המפרץ. הם עמדו בפני החלטה קשה. אחדים עזבו והתפזרו בארץ. המעטים שלא וויתרו על חיי הקיבוץ הגיעו לעין המפרץ ולמרות הקשיים נקלטו והתערו היטב.
אליעזר החל את דרכו בעבודה בבניין וכעבור זמן מה הוצע לו להצטרף לצוות הפלחה, ענף שהחל את צעדיו הראשונים. הוא קיבל את ההצעה בשמחה, החקלאות קסמה לו והוא השקיע כל כולו, למד את רזי הענף, קשוב לקולות הטבע. התמיד בו 25 שנים ברציפות, כהגדרתו: "אלה היו מיטב החיים שלי". זו הייתה עבודה מפרכת, אך ספוגת טעם בראשית, מעניקה המון עניין וסיפוק. לאחר שסיים את עבודתו בפלחה עבד אליעזר תקופה ארוכה במטבח וגם כאן התמיד והטביע חותמו על הענף החיוני ועל הקשרים בצוות.
מעבר לחובות העבודה נשא אליעזר בתפקידים – היה רכז עבודה וסדרן עבודה, חבר בוועדות, מדריך בבית-ניר.
הקשר עם צפורה רעייתו נקשר עוד בפולין. המשפחה השתלבה היטב בחיי הקיבוץ, הקימו בית חם באווירה של הרמוניה וגידלו בהבנה ורגישות את בנותיהם – אמירה ורעיה.
מותה הטרגי של רעיה גרם להם שיברון לב, שהתקשו להתאושש ממנו. אליעזר גייס את כל תעצומות הנפש כדי לתמוך בצפורה. קרן אור לחייהם הביאו נישואי דלית הנכדה והולדת הנינה.
שנים קשות חווה בערוב ימיו עם מחלתה הקשה והארוכה של צפורה ופגיעה קשה במאור עיניו.
נפטר לפתע.
אליעזר כתב: "אלה חיים שרציתי בהם ולהם הקדשתי את מיטב כוחי ומרצי. ידעתי כי יש לי הרבה שותפים נאמנים ויחד - שכם אחד, יצאנו לדרך ארוכה וקשה להקים בית בל יימוט. והבית עומד על תילו, חזק, איתן מושרש באדמתנו, בית לתפארת לנו ולבנינו ולדורות הבאים".
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב