חסר רכיב

גורן אריה ז"ל

גורן אריה ז``ל
-
03/07/1910 - 14/01/1994
אריה גורן (ברגוורק)
בן מתילדה ושמחה
נולד בברשי, רומניה ב-1910
עלה לארץ ב-1934
נפטר ב-ב' שבט תשנ"ד, 14.1.1994
ילדותו של אריה עברה בסימן מלחמות שניטשו על האזור. בני המשפחה הפכו לפליטים. האב גויס והאם קיימה בדוחק את ארבעת ילדיה, שני בנים ושתי בנות. המשפחה חזרה לטרמבובלה, עיירת גבול שעברה בין הכובשים ונשארה תחת שלטון פולין מאז 1918-1919. עיירה עם נוף מרהיב, מאכלסת פולנים, אוקראינים ויהודים באווירה של יחסים תקינים וכפי שאריה מעיד על עצמו – מעולם לא חש באנטישמיות.
אחרי הצבא הסתדר האב בברלין וניהל עסקים יחד עם קרובים ובהצלחה. ביקש להעביר לשם את משפחתו וכאשר סירבו, חזר. ניסה להתפרנס במקום, אך חלה ונפטר בן 48. המשפחה התקיימה אז בדוחק ממאפייה ביתית בניהולה של הסבתא.
אריה למד תחילה ב"חדר", אחר כך בבית ספר עממי ובתיכון. לא שקד על לימודיו, הפסיק וניסה ללמוד מקצוע. בגיל 14 הצטרף לתנועה, איז'יו כבר היה אז מדריך. פרק זה בחייו הפך לחוויית נעורים גדולה שבה שיחות וטיולים בעלי תוכן מרתק. הקן היה הבית האמיתי הרוחני-חברתי של אריה וחבריו, כאן שמע על ציונות וארץ ישראל, על קיבוץ, וזה היה ליעד אליו כיוון צעדיו. יצא להכשרה חקלאית, משם פנה לברושניוב, לעבודה במנסרה הגדולה.
בגיל 21 גויס לשירות סדיר בצבא הפולני ועבר אותו ברוח "ספורטיבית", כהגדרתו. גם כאן לא נתקל באנטישמיות.
ב-1934 עלה לארץ, כשבבית נותרו אמו ואחותו, איתם קיים קשר עד שנספו עם אחרוני הגטו.
אריה הגיע לעין המפרץ שבקריית חיים, מצא כאן חברים ויצא לעבוד בבניין. לרוע המזל קרתה לו תאונה חמורה, איבד עין מהתזת סיד שפגע בו. חודשים ארוכים עשה בבתי חולים, אך הנזק היה בלתי הפיך.
החל לעבוד בנגריה, הצטרף אז ל"הגנה" עבר קורסים, שירת זמן מה בפלמ"ח. ב-1938 נסע לפולין, כדי להביא את קלרה אותה נשא לאשה. חזרו בתקופה של עלייה להתיישבות. הזוג עשה את פרק חייו המשותף באווירה חמה של קבוצה אינטימית, שישבה ב"נקודה". עם הזמן נולדו שלושת ילדיהם: נמרוד, חדוה ויעל. חיי המשפחה היו טובים מאד והרמוניים. קטע מסעיר היה בואו ארצה של אחי קלרה, מפגש בין השניים שמעולם לא התראו.
אריה עבד בעבודות שונות במשק: שנים רבות בפלחה, היה חצרן ואחראי על מחסן התבואות, נוטר ושומר שדות. הגיע ללול, מצא עניין בעבודה, התמיד בענף וריכז אותו. גם אחרי שחלה ועבר ניתוח רציני בגב, חזר לענף, אך נאלץ לעזוב מפאת מגבלות בריאות. קיבל תפקיד של גזבר בית, זה היה לרוחו. פרש שעה שאזל כוחו.
משפחת גורן עיצבה בית חם ופתוח לילדים וידידים רבים שפקדו אותם תכופות ואיתם דנו וחוו ביחד את המתרחש בקיבוץ.
הקטע הטרגי בחייו של אריה החל עם מחלתה ומותה של קלרה. הילדים עזבו את הבית, הבדידות הפכה למצוקה קשה. חייו עלו על שרטון. מצבו הלך ורע ובשנות חייו האחרונות שהה בבית אבות. לזמן קצר זכה עוד לשוב ל"ביתנו" ופה נפטר.
יהי זכרה ברוך.
חסר רכיב