חסר רכיב

גורן קלרה ז"ל

גורן קלרה ז``ל
-
03/10/1914 - 25/03/1977
קלרה גורן (גוליגר)
בת פנינה וזאב
נולדה בזלוצ'וב, גליציה, ב 3.10.1914
עלתה ארצה ב-1939
נפטרה ב-י' ניסן תשל"ז, ב 25.3.1977
קלרה התייתמה משני הוריה בעודה ילדה בת שבע, מה שהשפיע מאד על עיצוב אופייה העצמאי. גדלה והתחנכה בבית אחות אמה, שם זכתה לטיפול נאמן ומסור.
למדה בבית ספר פולני ובמקביל בבית ספר עברי של "תרבות" אשר בו רכשה ראשית ידיעותיה בשפה העברית ובמקורות היהדות. לאחר שסיימה בהצלחה תשע כיתות החליטה לפנות אל בית הספר המקצועי ע"ש קלפטנובה בלבוב.
כחברת "השומר הצעיר", השואפת לעלות ארצה, לקיבוץ, ראתה חשיבות ברכישת מקצוע, אשר השתלב יפה בנטייתה הטבעית למלאכות ותבונת כפיים. קלרה הגיעה לתנועה בעודה נערה צעירה, הייתה מעורה בקן ההומה ופורח של זלוצ'וב, שרבים מבוגריו עלו והגשימו בקיבוצים. זיקתה לארץ הבשילה והעמיקה בבית בו גדלה, שהיה בית ציוני מוצהר, בניו עלו עוד בסוף שנות העשרים ואף ההורים באו בעקבותיהם.
כאשר עמדה לסיים את לימודיה עזבו ההורים המאמצים את זלוצ'וב ומעתה ואילך היה ברור שהיא נשארת ברשות עצמה. סיימה את בית הספר המקצועי בהצלחה, ואף קיבלה פרסים על עבודות הרקמה היפות, שעשתה. חזרה לעיר מולדתה ועברה לגור בדירה קטנה משלה. עבדה וגם הרבתה לטייל ברחבי פולין. בשל הירושה שהותירו לה הוריה לא ידעה דאגות פרנסה, אבל בראש מאווייה היה לעלות ארצה.
שנים אחדות קודם לכן הכירה והתיידדה עם אריה, שותפה לחיים בעתיד, ואחרי עלייתו קיימו ביניהם קשר הדוק במכתבים. כאשר התברר, כי אין לקלרה סיכוי להשיג רישיון עלייה, חזר אריה לפולין, נשא אותה לאשה וכך נפתחה לפניה הדרך לעלייה. הגיעה אלינו ב-1939.
קלרה באה בזמן קשה לקיבוץ וגם חבלי קליטתה היו קשים, לעתים כאובים ונדרשה למאמץ נפשי רב כדי למצוא כאן את ביתה, בית ראשון משלה. הימים ימי מלחמת העולם השנייה, הפצצות האיטלקים על מפרץ חיפה, הוטל עליה לנדוד לעמק עם נמרוד בכורה הפעוט. הקיבוץ עשה לעת זו את צעדיו הראשונים בהתיישבות.
עבדה בטיפול בילדים במשך 23 שנים, מתוך רצון ועניין, שלמה עם שיטת החינוך גם כאם וגם כמטפלת. חוש המעשיות המפוכח עזר לה תמיד לגשר בין קונפליקטים ולהחליט על הכיוון בלי לבטים דרמטיים.
במרוצת השנים ילדה את שתי בנותיה – יעל וחדווה. הבית התמלא, שררה בו רוח טובה, רבים פקדוהו וחשו בו בנוח. ב-1956 הוטל על קלרה לרכז את העבודה בחדר האוכל, שהיה אז חדש ומטופח והיא הוסיפה לטפחו בכושרה הארגוני ובתושייתה. מאוחר יותר קיבלה את ריכוז וועדת הבריאות, תפקיד שכיהנה בו שלוש שנים בפרקי זמן שונים, ובאחת ההפסקות שבין הכהונות ריכזה את מחסן המוסד.
בעת ששימשה רכזת ענייני הבריאות חלתה במחלה שלא החלימה ממנה. המשיכה בתפקידה אך כשלא עמדו לה כוחותיה, פרשה.
הצטרפה לצוות הסורגות, התמידה בעבודה ככל שיכלה.
חוויה מרגשת הייתה לקלרה פגישתה עם אחיה, שלא ידעה כי הגיע לארץ ודרכיהם נפרדו שנים קודם לכן.
נישואי הבנים ולידתם של הנכדים היוו מקור אושר ושמחה. הבית המה מבנים ונכדים. היה למי לטרוח וקלרה אהבה וגם ידעה לטפח בית.
נפטרה והשאירה אחריה את אריה וילדיה – נמרוד, יעל וחדוה, נכדים ובני משפחה.
יהי זכרה ברוך.
חסר רכיב