חסר רכיב

גל בלקה ז"ל

גל בלקה ז``ל
-
25/11/1909 - 28/01/2003
בלקה גל
בת פריידל וקלמן שפירא
נולדה ב-25.9.1909 במושציסק (גליציה)
גדלה בז'שוב
עלתה לארץ ב-1932
נפטרה 28.1.2003 כ"ה שבט תשס"ג
בלקה גדלה במשפחה חרדית במיוחד ואופיה העצמאי, מחשבתה העירנית, הובילו אותה בגיל צעיר למרד – מרד הבת, שמקומה בבית ועיסוקיו ומרד נגד הקיום בסביבה דוחה יהודים (פולין, אנטישמיות).
האב היה שתלטן ומקפיד על קלה כחמורה. שלושת אחיה למדו בחדר ובישיבה ועליה אסרו ללמוד בבית ספר פולני. מרדה והכניעה התנגדות ההורים.
מצבה הכלכלי של המשפחה היה דחוק. התפרנסו מחנות סידקית. האב, איש ישר והגון, נהג באותו יושר קפדני בכל מישורי חייו והטביע קו זה באופי בני משפחתו.
בגיל צעיר איבדה בלקה את אמונתה הדתית והיא מצאה מקומה בקן השומרי. זה הפך לביתה במובן הרוחני והתואם נעוריה, בחברה צעירה ובאורח חיים שחיפשה, כדי לפרוץ סגירות ושגרת הבית. זה עמד בסתירה לדעת הוריה והיה על בלקה להיאבק לאורך דרכה על הזכות לחיות לפי הבנתה. הקונפליקט הלך והעמיק עם בריחתה מהבית להכשרה. היה קשה לנטוש המשפחה, אבל הקשר לתנועה והכרעת הגשמה בארץ ישראל היו עדיפים.
עלתה, בהכריעה על הקרע עם משפחתה, והדבקות שבהכרעה נותרה בה לאורך חייה בקיבוץ.
את ההסתגלות לחיי צוותא, רכשה בהכשרה וזה גם היה ראשית פעולתה החברתית, שהמשיכה בה בחייה הבוגרים. עבדה בתפירה, במוזאיקה. אך מקצוע חייה היתה המשתלה, שבה החלה בגיל ארבעים וחמש והמשיכה עד זקנה, תוך ענין מקצועי ובאהבה.
מאפיין אישיותה החכמה והמאוזנת, משפט שהשמיעה בראיון איתה: "היסוד להרגשתי – הזהות העמוקה בין שאיפותי עוד בחוץ לארץ, המרד למה שהיה שם, המרד נגד הבית – לבין הרצון החזק ובניית משהו אחר. ההזדהות המאד עמוקה (אולי זה פתטי), כי באמת לא הכל היה ורוד, לא כפי שהייתי רוצה. לא תמיד אני מרוצה, אבל אני יודעת להתעלם מדברים שאינם לרוחי, זה לא מקלקל לי את הטעם. לא אכפת לי לדעת הכל. כל בעיות הרכוש הפרטי – זה לא מעסיק אותי. אמרו לי שאני יודעת לקבל דברים". זה נכון.
עוד קו אופייני – "כי לא בהכרח הדברים לרוחי, אבל אני יודעת שהיום זו תקופה אחרת. שעה שאנחנו בנינו את הקיבוץ, שאפנו שלילדינו יהיה קל יותר מאשר לנו. אלא שבנקודה מסויימת, היום זה נראה מוגזם. ליצור תנאים משופרים למען להקל על חיי הבנים זה טוב ורצוי...עם זאת, נשארה מגמתנו היסודית ליותר נכונות לטובת הכלל על חשבון הפרטיות. נחוץ שינוי בשיתוף, לא כזה כמו בעבר, אבל היום נראה כעובר את הגבול. עובדה שחלק מהבנים בדעה זו, מתנגדים לשאיפת הרכושנות".
בלקה הקימה משפחה עם וולוול (זאב גל), ילדה שלוש בנות – שולה, תמר, חנה - שכולן חיות היום בקיבוץ.
היתה פעילה כל השנים בתנאים קשים, כשזאב, איש בטחון מרבית השנים, מגוייס בשירות הביטחון.
עד שהאיש שלה חלה והזוג הזדקק לבית מוגן. כאן חיו יחד מספר שנים, עד שנפטר.
מאז בלקה נותרה באותו בית, עד שהגיעה לזקנה מופלגת, נחלשה והמוות גאל אותה מייסוריה. הבנות האוהבות ליוו אותה בנאמנות עד הסוף.
יהי זכרה ברוך.
חסר רכיב