חסר רכיב

דגן אברהם ז"ל

דגן אברהם ז``ל
-
15/06/1927 - 25/04/2015
אברשקה דגן
בן ברטה ודוד פוקה
נולד 15.6.1927
עלה ארצה ב-1946
נפטר 25.4.2015
אברשקה נולד ביוני 1927 בקובנה, שהייתה אז בירת ליטא למשפחה חילונית - ציונית. האב היה מהנדס בניין. בבית דיברו עברית וההורים היו מאד מעורבים בעולם היהודי ובענייני ארץ ישראל. האב חשב על עלייה לארץ ישראל והקמת משק חקלאי בכפר, ולשם כך למד והתעניין מאד בנושאים חקלאיים.
ב-1940 פלשו הרוסים לקובנה וכך הסתיימה עצמאותה של ליטא.וב-1941 הותקפה רוסיה ע"י הגרמנים והם כבשו גם את קובנה. תוך זמן קצר הורו הגרמנים ליהודי קובנה להיכנס לגטו. נאספו במקום כמה עשרות אלפי יהודים והמקום היה צפוף מאד. בגטו הייתה פעילות ענפה - הוקמו מפעלים, היהודים עסקו במסחר, וכן בגידול ירקות מחוץ לגטו. בגטו התארגנה מחתרת - ארגון ברית ציון, שלקחה על עצמה לאסוף את בני הנוער ולחזק את רוחם. אברשקה הצטרף למחתרת זו והשתתף במפגשים שארגנה.
ב-1943 נשלחו אברשקה, אחיו, אביו ואמו ברכבת משא צפופה עד מחנק לגרמניה, לשטוטהוף ושם הפרידו בין אמו ואחיו לבין אברשקה ואביו. זו הייתה הפעם האחרונה שאברשקה ראה את האם והאח. אברשקה והאב הובלו לבוואריה שבו היה מחנה עבודה שהיה שייך לדכאו. הם עבדו בבניית מפעל מטוסים ענקי מתחת לאדמה. כתוצאה מהעבודה הקשה והתנאים הקשים אנשים רבים מתו. מעטים הצליחו לשרוד. אברשקה חלה בדלקת קרום המוח והאב דאג לו למזון ולאחר מכן לעבודה קלה יותר. האב לא עמד בתנאים הקשים, היה תשוש מאד, חלה ונפטר. מותו של האב הכה באברשקה מכה קשה ומצבו הבריאותי הדרדר. בסוף אפריל 1945 הובל לדכאו בה שוחרר ע"י האמריקאים.
למרות מצבו הבריאותי הירוד החליט אברשקה להצטרף לקבוצה שהתכוונה לעלות לא"י. הצטרף לשיירה של הבריגדה שנסעה לאיטליה. במחנה הכשרה באיטליה חלה ונלקח לבית חולים ומשם לבית הבראה, בו פגש את יעקב להט, ששכנע אותו להצטרף ל"השומר הצעיר".
הקבוצה עלתה לארץ באוניה "ווג'ווד" והוכנסה ע"י הבריטים לעתלית. כאשר השתחררו עברו לגן שמואל. אברשקה מציין "אותה שנה בגן שמואל הייתה מאד חשובה. קשה מבחינה פיזית, אך מלאה התרוממות רוח...". עם פרוץ מלחמת השחרור עברה הקבוצה לגלאון. בגלאון פגש באהובה שהייתה שייכת לגרעין של עין המפרץ, ולאחר זמן נישאו.
לאחר מלחמת השחרור התאחדו שתי הקבוצות ועברו לעין המפרץ. בעין המפרץ נכנס לעבוד בענף הפלחה ובמקביל היה פעיל מאד בענייני תרבות וחברה. שימש מדריך לחברת הנוער הערבית והשקיע בה עבודה רבה, נשלח לעזור במשברים וקשיים בקיבוצים צעירים (אדמית, ניר עוז). ריכז את בית הספר היסודי בעת האיחוד עם יסעור. למד יהדות ב"אורנים" במשך שנה וכתב: "לימוד זה תרם את התרומה החשובה ביותר לעיצוב הנפשי שלי". לאחר מכן ריכז את ועדת החגים הבין קיבוצית. ריכז את העבודה במשק ילדים עם ילדי בית ספר.
בעין המפרץ נולדו שלושת ילדיו - דוד, מיה וחגי.
בראיון איתו מעלה אברשקה שאלות קשות בנושא הדאגה של הקיבוץ לחבר, התלות של החבר בקיבוץ, עזרה לבנים, לאן פניו של הקיבוץ בתהליכים העוברים עליו. הוא מאד חרד לגורלו של הקיבוץ וחבריו.
ב-1994 החליטו אהובה ואברשקה לעזוב את הקיבוץ ולהצטרף למשפחתה של אהובה בצפת.
ב-2011 חזרו לקיבוץ והתקבלו באהבה רבה.
בהספד כותבת מיה: איך אפשר לגייס כאלה תעצומות נפש וכוח חיות כדי להיות איש משפחה ואבא נפלא כזה, כדי למלא את החלל המרוסק והמרוקן הזה בתכנים רוחניים... לענג ולשמח ציבור שלם...וכך לא לאפשר לעבר הנורא הזה להשתלט על חייך, להישאר שפוי, אוהב, מצחיק וטוב לב".
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב