חסר רכיב

דגן אהובה ז"ל

דגן אהובה ז``ל
-
03/12/1926 - 06/04/2014
אהובה דגן
בת מרדכי ומלכה דרימר
נולדה 3.12.1926
עלתה לארץ 1946
נפטרה 6.4.2014
נולדה בעיירה קטנה בשם טרנורודה. במשפחה היו ארבעה ילדים, שלוש בנות ובן. יותר מאוחר עברה המשפחה לכפר בשם קצ'נובקה. מקור הפרנסה היה חנות, שהייתה ברשות המשפחה. אחר כך הועברו הילדים לסבתא, לעיירה פודוולוציסק, שמחציתה הייתה בפולין ומחציתה השנייה הייתה בברית-המועצות. אהובה גדלה מוקפת במשפחה מורחבת של הרבה דודים ודודות, שגרו בקרבת מקום ונפגשו לעתים קרובות. המשפחה הייתה מסורתית, שמרה על מטבח כשר וחגגה את החגים היהודיים.
למדה בבית הספר המקומי והייתה תלמידה מצטיינת. היו לה הרבה חברות, רובן לא יהודיות שנעזרו בה בלימודים.
ב-1939 כבשו הרוסים את המקום וחיי התרבות היהודיים התוססים, שהיו קודם לכן, נפסקו. האב היה צריך לחסל את החנות והוזמן לעבוד בכפר כפקיד בקולחוז.
ב-1941 פרצה המלחמה והגרמנים התקדמו, החלה הנסיגה הרוסית מהמקום. משפחתה של אהובה החליטה לנסוע עם הצבא האדום הנסוג. המשפחה התקדמה ולאחר חודשיים הגיעה למחוז סומסק לעיר אקטיקה. לאחר מסע מפרך הגיעה המשפחה לכפר בשם אקטש ובו התיישבה. האב גויס לעבודה בקאזאן ולאחר מכן גויס גם האח. האם נשארה עם שלוש הבנות. ב-1943 החליטה אהובה להצטרף לאביה ולעבור לקאזאן, שבה תוכל גם ללמוד. לקראת סיום המלחמה עברה לז'יטומיר בעקבות אחותה. ב-1945 עברה לפולין והצטרפה לקבוצת נוער שהתכוננה לעלות ארצה. מאד התגעגעה למשפחתה שנשארה ברוסיה והיה לה מאד קשה להתערות בקבוצה.
בסוף 1945 יצאה הקבוצה בחשאי מפולין דרך צ'כיה, גרמניה והגיעה לבלגיה. בחסות הבריגדה עלו על האוניה "תל-חי". במסע זה השתתפו צעירים רבים גם מתנועות נוער אחרות. האוניה הגיעה לחיפה ובה התקבלה ע"י תושבי חיפה והבריטים. אהובה מציינת: אני חושבת שכל חיפה הייתה על החוף... אנשים עמדו משני צדי הדרך וזרקו לנו תפוזים ולחמניות...זה היה משהו מרגש, משהו שקשה לתאר..". הצעירים הובלו לעתלית ושם שהו כשבועיים לאחר מכן הגיע הגרעין לעין המפרץ. לאחר כשנה עבר הגרעין לקיבוץ גלאון (בהוראת התנועה). הייתה זו תקופת מלחמת השחרור ותוך כדי הקרבות התארגנה הקבוצה בגלאון וניסתה לשמור על התנהלות הרגילה של הקיבוץ תוך כדי חפירת מקלטים.
בגלאון הכירה אהובה את אברשה והם הקימו את קינם המשפחתי. לאחר המלחמה החליט הגרעין לחזור לעין המפרץ. בעין המפרץ נולדו ילדיהם - דוד, מיה וחגי. אהובה נשלחה ללימודים "באורנים" להכשרה כגננת אך לא אהבה את הלימודים ולא את התפקיד ולא המשיכה בו.
מילאה תפקידים רבים כמטפלת בילדים, מרכזת הקומונה, מרכזת חדר אוכל, מזכירה בי.מ.א ותפקידים רבים אחרים.
במשך כל השנים התגעגעה מאד למשפחתה הקרובה והשתדלה לשמור על קשר במכתבים ובביקורים שלה ברוסיה ושל המשפחה בארץ. ב-1987 החלו בני משפחתה לעלות לישראל והתיישבו בצפת.
ב-1994 החליטו אהובה ואברשקה לעזוב את הקיבוץ ולהצטרף למשפחתה של אהובה בצפת.
ב-2011 ביקשו לחזור לקיבוץ ל"ביתנו" והתקבלו באהבה רבה.
כתב יוסי פוקס, שאומץ על ידי המשפחה:
אהובה, היית אשה חכמה, ישרה ועצמאית, חזקה ואסרטיבית, אך גם רגישה ואוהבת.
כך יזכרו את אהובה כל אוהביה.
יהי זכרה ברוך.
חסר רכיב