חסר רכיב

דפני רחל ז"ל

דפני רחל ז``ל
-
01/05/1909 - 13/07/1997
רחל דפני (אקהאוז)
בת בריינה ואברהם
נולדה בקניהניצה, גליציה, ב-1.1.1909
עלתה ארצה ב-1935
נפטרה ב-ח' תמוז תשנ"ז, 13.7.1997
משחר נעוריה של רחל שמורים עמה זיכרונות על מאבקי קיום, יתמות, נדודי פליטים ואימי מלחמה.
אביה נפל במלחמת העולם הראשונה, האם עם ארבעה פעוטות נאלצה לנדוד לצ'כיה, שם גרה המשפחה 4 שנים בעודה מתפרנסת בקושי. חזרו לפולין, הסתדרו מחדש בקושי רב בבז'ז'ני, לצד שני אחיה של האם. עברה תקופה והאם הצליחה לפתוח מאפייה, יחד עם הבן הגדול וממנה התפרנסו שתי המשפחות.
האם שמרה מצוות, הקפידה על המנהגים וברוח זו ניהלה את הבית. האווירה בבית הייתה טובה והיחסים בין האם לילדיה היו חמים.
רחל למדה בבית ספר פולני ממלכתי, אחרי שגברה על קשיי המעבר מצ'כיה לפולניה. אהבה והרבתה לקרוא.
רצתה מאד להמשיך ללמוד בבית ספר תיכון אך בשל חוסר אמצעים, החלה ללמוד תפירה, לפרנסתה בעתיד.
בגיל 16 הצטרפה יחד עם אחותה הצעירה ממנה לתנועת "החלוץ" וכאן בילתה את שנות נעוריה היפות. אהבה לבוא למועדון, לשמוע מפי המדריכים על א"י, על הקיבוץ, לשיר בצוותא שירים עבריים, לטייל ביערות, לבלות עם חבריה.
רחל הבינה שאין לה ולצעירים כמותה, עתיד בפולין, ואז גמלה החלטתה לעלות ארצה ולהצטרף לקיבוץ. אחיה עלה לפניה והתיישב בתל אביב, עבד בנגרות, מקצוע שרכש עוד לפני העלייה. האם מאד כאבה את הניתוק, אך הבינה שאין לילדים סיכויים לעתיד טוב בפולין, השלימה עם תכנית בנותיה, שגם פניהן היו לארץ ישראל.
האם חלתה קשה ונפטרה, הבנות סגרו את הבית ויצאו להכשרה, כשהכוונה המפורשת היא לעלות לארץ. ההמתנה לרישיון עלייה הייתה ארוכה ומתישה, אך בסופה העניינים הסתדרו וב-1935 רחל הגיעה ארצה.
אחרי תקופה קצרה אצל אחיה הגיעה לקיבוצה "המפלס" בכרכור. התחילה לעבוד, שמחה לצאת לפרדס ואחריו התנסתה במגוון עבודות קשות. החיים בקיבוץ קטן ואינטימי היו יפים. כעבור שנה התברר שאין ל"המפלס" אפשרות של קיום עצמאי והכריעו על השלמת עין המפרץ.
גם כאן החלה בעבודות רבות ושונות מכביסה ומשק בית, בניין ועבודות חקלאיות באיסוף הפרי. היה זה מאמץ רב מדי עבור בחורה דקה ועדינה, אבל תמיד הייתה מוכנה לנסות כל עבודה. עבדה המטבח והייתה מבשלת מעולה. החלה גם לתפור, אך תכופות נקראה לעבודות עונתיות למיניהן.
נישאה לנתן והזוג הגיע עם הפלוגה הראשונה להתיישבות. חלתה קשה בקדחת והמחלה חזרה מספר פעמים. לאחר שהחלימה, נולד בנה הבכור – יגאל וכעבור מספר שנים – אפרת. כאם היה לה קשה מאד להסתגל לחוקים הקשוחים של החינוך המשותף אז, כאבה את היעדר זכויותיה כאם.
הילדים גדלו, הקימו משפחות ורחל התברכה בנכדים נהדרים שקיימו קשר חם ורצוף עם הסבים.
רחל המשיכה בתפירה והתמידה במקצוע זה שנים רבות בהצלחה מרובה.
בשנים האחרונות חלתה קשה ועברה ל"ביתנו". הקשר החם והאוהב עם המשפחה נמשך עד לפטירתה.
יהי זכרה ברוך.
חסר רכיב