חסר רכיב

הלר חיים ז"ל

הלר חיים ז``ל
-
12/12/1949 - 12/05/2017
חיים הלר ז"ל
בן של יוסף ושרה
נולד ב 12.12.1949 ברמת גן
נפטר ב 12.5.2017
חיים נולד להוריו, יוסף ושרה הלר בדצמבר 1949 ברמת גן.
הוריו באו מליטא, שרדו את השואה, עלו ארצה לאחר המלחמה והכירו כאן בארץ.
לחיים יש אחות צעירה ממנו בעלת משפחה בארץ, בתיה.
אביו של חיים הצליח לבנות את חייו מחדש לאחר השואה. היה פעיל בתנועת בית"ר
ואף נאסר על ידי הבריטים בגלל פעילותו זו. אמו לא הצליחה להשתחרר ממוראות
המלחמה לאורך כל חייה.
חיים גדל כילד מטופח, מוקף אהבה ודאגה הורית. בתקופת נעוריו התחנך בכפר הנוער בן שמן.
בצבא התגייס להנדסה קרבית, שם שירת עם דני נשקס ודרכו הגיע, לאחר הצבא, לעין המפרץ, להתנסות בחיי קיבוץ. כאן הכיר את לאה, שסיימה זה עתה את שירותה הצבאי.
במלחמת יום הכיפורים נקרא למילואים וממש לקראת סיום המלחמה עלה עם הזחל"ם שלו על מוקש. הוא ספג רסיסים ופציעות בחלקי גוף שונים והיה היחיד מכל צוות הזחל"ם שנותר בחיים. לאחר כחצי שנה של אשפוז ושיקום בבתי חולים, חזר הביתה.
ב- 1974 נישאו חיים ולאה ובמהלך השנים נולדו להם 6 ילדים: עירד, מיה, אוריה, נעמן, ענר ויותם.
חיים היה אבא אוהב ודואג, מעורב בחיי ילדיו ומשמעותי עבורם. ידע גם לדרוש מהם – וגם לתת חיבוק ותמיכה כשהיה צריך.
מיה מספרת: "הייתי מתקשרת אליו בטיולים השנתיים שיבוא לקחת אותי הביתה. בכל מצב ובכל מקום בו הייתי, אבא היה מגיע. תמיד הוא היה שם בשבילי. לפעמים אפילו החזיר אותי בבוקר כדי שלא אפסיד את המשך הטיול. הייתי תמיד הילדה של אבא."
הבנים השתתפו בתחרויות ספורט רבות כילדים, שחיה, טניס וכדורעף.
עירד מספר: "אבא תמיד הסיע אותנו לכל התחרויות אבל אף פעם לא היה מסוגל להסתכל על התחרות. המתח היה רב מדי לאבא רגיש ודואג כמוהו. בפעם הראשונה שכן נשאר לצפות בתחרות, היה זה באליפות כדורעף בקיבוץ, כשלקחנו את האליפות".
בשנים הראשונות בקיבוץ עבד חיים ברפת. לאחר מכן עבר לעבוד עם צימט בחשמליה. מאז למד את המקצוע ונשאר ה-חשמלאי של הקיבוץ עד ליומו האחרון.
חיים אהב את עבודתו למרות התובענות של התפקיד, ביום ובלילה, בחג ובחולין. תפקיד בו נאלץ לספוג הרבה טענות ומענות, אך זכה גם להרבה מילות תודה והערכה, הן על עזרתו בכל חג ואירוע בקיבוץ לאורך עשרות שנים והן מחברים שעזר להם במצוקתם.
לאחר שאביו – יוסף, נפטר ב- 2009, הביא חיים את אמו לקיבוץ והיא שהתה ב"ביתנו" 7 שנים. חיים ולאה טיפלו בה במסירות יום יום עד שהלכה לעולמה.
חיים אהב טיולים בארץ ובחו"ל, בעיקר טיולי שטח אתגריים. בשנים האחרונות הרבו הוא ולאה לצאת לטיולים בג'יפ שלהם יחד עם קבוצת ג'יפאים מגובשת.
חיים ניחן בחוש הומור מיוחד, איש חם שידע לקשור קשרים טובים עם אנשים בקיבוץ ומחוצה לו.
פתאום, כך באמצע היום, בחטף, הלך חיים מאתנו. ההלם גדול והשבר ענק.
כולנו מחבקים אתכם באבלכם הכבד, לאה, עירד, מיה ואנדרי, אוריה וליאת, ענר וקרין, נעמן, יפעת ואור, יותם, בתיה ואלי דכנר, בני משפחות רייז ובית עין המפרץ כולו.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב