חסר רכיב

הררי (גורסקי) יוסף (יוסיו) ז"ל

הררי (גורסקי) יוסף (יוסיו) ז``ל
-
12/12/1911 - 19/12/1974
יוסף (יוסיו) הררי (גורסקי)
בן שמואל-אליעזר ובת-שבע
נולד בבוסקו – זדרוי, פולין, ב-1911
עלה ארצה ב-1932
נפטר ב-ה' טבת תשל"ה, 19.12.1974
יוסיו גדל בבית אשר בו ספג ערכים יהודיים – ציוניים מילדותו המוקדמת. זכה לחינוך טוב, במשמעותו הרחבה של המושג, ובזכות האווירה החמה שבבית. סייע לכך גם המצב הכלכלי הטוב. ארבעה בנים היו במשפחה – שתי אחיות ושני אחים.
האב היה עורך-דין, איש ציבור ויהודי חכם. היטיב לדבר עברית ודאג לכך, כי גם בניו ילמדו את השפה. יוסיו זכר, כי בבית היה משוחח לפעמים עברית עם אביו. על קיום המצוות הקפידה בעיקר האם, האב לא דקדק בהן. כאמור, נשמרה הזיקה החזקה לערכי המסורת היהודית, לציונות – במזיגת גישתם של שני ההורים.
יוסיו למד בבי"ס תיכון פולני (שלושה נערים יהודים היו בכיתה). אהב חשבון והצטיין בו.
העיירה ששליש מתושביה היו יהודים, הייתה תוססת, הנוער שבה ערני ומאורגן ברובו בתנועות. באורח מקרי נקלע יוסיו ל"אגודת הנוער הציוני", אחרי שנתיים נטש אותה והצטרף אל "השומר הצעיר". היה זה כבר סמוך לסיום לימודיו ועד מהרה יצא להכשרה בברושניוב. כאן "תפס" אותו רעיון הסוציאליזם, שהפכו בו אז באינטנסיביות כמה מחברי ההכשרה. הצעירים והוא ביניהם, הרבו לקרוא וללמוד, וניסו ביחד לחדור לסבך של הסינתזה הציונית-סוציאליסטית. היה זה בתחילת שנות השלושים, בעת שאותו נושא הסעיר את חניכי התנועה ושימש מוקד לדיונים והכרעות אישיות קיצוניות.
בשובו מההכשרה, חזר יוסיו לפעול בקן, עד עלייתו ארצה עם קבוצה של חברי "משמר" שבאו, כביכול, כתיירים ל"מכביה". מרדן מטבעו לא שבע נחת מהרעיון "להשלים" את קיבוץ ג' מגליציה, אלא ביקש עצמאות לקיבוצו.
ראשית דרכו בעבודה הייתה כמעט שגרתית – סבלות מפרכת בנמל חיפה, חיצוב ותיעול בהדר-הכרמל ועבודה בבניין, אשר הפך אותה למקצוע בחיים, מקצוע שראה בו אתגר אינטלקטואלי ומעשי. כדי לבסס את ידיעותיו, נרשם לקורס ערב בטכניון, מה שהיה כרוך במאמץ אישי רב, שכן פעולות אלה היו נעשות, באותם ימים, בלי תקציבים ולאחר שעות העבודה.
שנים אחדות עבד בפלחה וחזר לעבודת הבניין, כרכז הבנייה בבית, ואחרי זה שימש באותו תפקיד ב"מילואות". בשנים האחרונות, לאחר שחלה, עבד בהנהלת חשבונות.
בתקופות שונות נשא בתפקידים, שהזמן גרמם – היה פעיל בשירות ה"הגנה" וגם ב"פלמ"ח". וכשחזר הביתה אחרי תקופה ממושכת, השתלב בפעולות הקשורות בביטחון הנקודה, בצוות הקונספירטיבי של ה"סליקים", ובכל הנוגע לעיצוב הכושר ההגנתי של הקיבוץ.
ב-1933 נשא את סלה, נולדו הילדים. שני ראשי המשפחה עסקו של אחד בתחומו, וחוץ לעיסוקיהם האחרים טיפחו את הבנים ועינם הייתה פקוחה על הכל.
בבית מילא יוסיו תפקידים רבים – בריכוז וועדות, בצוות המזכירות, וכאמור בריכוז עבודות הבנייה.
היה חקרן וצמא-דעת. הרבה לקרוא ושאף תמיד להרחיב את אופקיו. היה מעורב עם הבריות, מרבה לשוחח ולהתווכח, ותקיף מאד בדעתו. ידידים היו פוקדים את ביתו לעתים תכופות, ביחוד מיום שחלה.
ב-1964 התאלמן מסלה רעייתו, שנפטרה אחרי מחלה קשה. בחוליו גילה יוסיו כוח בלתי מצוי בשליטתו על עצמו, חרף הסבל הרב של גופו הדווי. עבד עד השבועות האחרונים לחייו, והיה הדבר כחידה בעיני הרופאים ופליאה בעיני החברים.
נפטר ביום בו נולדה נכדתו, בת ליהודית ומיכאל. היה מאושר לקבל את הבשורה ואף הספיק לשגר להם ברכותיו.
הלך לעולמו איש שבע סבל ובלתי נכנע.
הניח שתי בנות – אורה ויהודית. בן – יובל, ונכדים.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב