חסר רכיב

וולד נפתלי ז"ל

וולד נפתלי ז``ל
-
08/09/1909 - 19/02/1981
נפתלי וולד
בן גניה ומשה
נולד בסצילקו-טופולניצה, גליציה ב-8.9.1909
עלה ארצה ב-1930
נפטר בט"ו אדר א' תשמ"א, 19.2.1981
נפתלי נולד בכפר קטן בסביבות טורקה להורים, שהיו להם כל הנתונים להבטיח לילדיהם חינוך טוב. מצבם הכלכלי היה מבוסס, האב רכש השכלה ועבד בעמדה אחראית. משפחות שני ההורים היו אמידות.
מאורעות התקופה חרצו את גורלם לכיוון שונה ובלתי צפוי. באו עליהם תלאות ומאבקים על עצם הקיום.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 גויס האב לצבא. כעבור זמן-מה הוכרז כנעדר ועקבותיו נעלמו.
אמו של נפתלי, אשה צעירה, נותרה עם שני פעוטים, ללא אמצעי קיום, ללא משענת. תחילה שהתה עם הבנים אצל הסבתא בפשמישל, לשם הגיעה עוד בעזרת בעלה, שבאחת החופשות דאג להעביר אותם לקרבת משפחתו. לאחר מכן עברו לסמבור, העיר שעברה כמה פעמים לידי צבאות לוחמים מתחלפים. התקופה הייתה קשה, סבלו ממחסור, מרעב ולא אחת היו נתונים בסכנת חיים ממשית.
עם שוך הקרבות ומות הסבתא, נאלצו לנטוש דירתם המרווחת ולעבור לחדר קטן ועלוב. בשנות ילדותו גדל נפתלי בשכונה פולנית, כאן התיידד עם נערים גויים ולא היה לו שום קשר לבני גילו היהודים. למד בבית ספר יסודי פולני וכשסיים נאלץ לחפש עבודה כדי לסייע לפרנסת הבית. על לימודים לא יכול היה לחלום. אפילו ללמוד נגרות, כפי שביקש לא התאפשר לו, כי חסר היה סכום כסף הדרוש להפקדה אצל בעל המלאכה. נתקבל לעבודה כנער שליח בחנות לנעליים וכאן התמיד שנים אחדות.
באורח מקרי כמעט "אורגן" עם כמה נערים ל"השומר הצעיר", וכאן נפתח בפניו עולם חדש שהעניק לו מושגים וחוויות, אשר מילאו חייו תוכן חדש. כאן הוא זיהה את שייכותו היהודית-ציונית, למד עברית, הרבה לקרוא וגילה היסטוריה וגיבורים לאומיים, שהלהיבו את דמיונו. כאן מצא חברים, זכה למדריך שהקשיב לו והעניק תשומת-לב אישית. כאן קבע נפתלי את תכניותיו לעתיד. החלטתו לעלות לארץ הייתה חד-משמעית, למרות שידע כי אמו נשארה לבדה, ללא כל סעד חומרי ומשפחתי.
עשה חודשים רבים בהכשרות עד שזכה לרישיון העלייה וב-1930 הגיע ארצה עם קבוצה קטנה של חברי קיבוץ מקביל ג'. הגרעין לא היה מוגדר בתחילה לקיבוץ מסוים, והם נדדו למעלה משנה בין קיבוצים, עד שכוונו וצורפו לעין המפרץ.
נפתלי עשה את הדרך הקשה של הסתגלות לחברה ולעבודה ועבר את התחנות המוכרות בנמל חיפה בעבודת חיצוב ובניין. בקריה עבד בגן הירק, בפלחה, אחר כך בגן הנוי עד שמצבו הבריאותי חסם בפניו כל אפשרות של עבודת שדה, למורת ליבו, ובאין ברירה נכנס לעבוד בספריה. עבר מספר השתלמויות במקצוע והתמיד במקום כמעט עד הסוף.
בתחילת שנות השלושים נשא נפתלי את לאה לאשה, נולדו הילדים. הבית הפיק חום והיה למשענת איתנה בהרבה מצבים קשים שהחיים לא חסכו ממנו. עם פטירתה של לאה לאחר מחלה קשה, התמוטט הבית, הילדים פנו לדרכם, נפתח הפרק האחרון של חיי האיש העצוב והמנוכר, שהבדידות הפכה להיות כמעט הצל שלו.
וכשבאה התאונה והמחלה, החליט כפי הנראה, לסיים ולא שיתף עוד פעולה. קרן אור אחרונה היה ביקורו של אמנון, בנו, שנפתלי ציפה לו בגעגועים.
השאיר בת – עירית, בן – אמנון ונכדים.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב