חסר רכיב

וונג רומק ז"ל

וונג רומק ז``ל
-
06/02/1908 - 05/04/1984
רומק (אברהם) וונג
בן ברטה ומשה
נולד ברישה, גליציה ב-1908
עלה ארצה ב-1932
נפטר ב-ג' ניסן תשמ"ד, 5.4.1964
רומק נולד בגליציה כבן בכור למשפחת בעלי אדמות באחד הכפרים. הם ניהלו משק חקלאי, בריכות דייג ויערות.
עוד בהיותו ילד עברה המשפחה מהכפר לגור בעיר רישה, מתוך דאגה לחינוך בניה.
ההורים ביקשו מרומק ללמוד רפואה, אך הוא בחר את דרכה של החלוציות, הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" וקשר עתידו בעלייה לארץ ישראל.
במסגרת התנועה יצא להכשרה, כדי ללמוד חקלאות ולהתכונן לחיים בקיבוץ. מקיבוץ ג' גליציה נשלחה אז קבוצת חברים להשתלם בחקלאות מודרנית בהולנד. השנה שעשה רומק בהולנד אצל איכר, הייתה קשה ומפרכת ועיקרה הוקדש לעבודה ברפת ובמספוא.
בשנת 1932 עלה רומק ארצה, השתלב בחיי הקיבוץ. תחילה עבד בקבוצת הבניין, למד להיות טייח והתמיד בעבודתו.
נשא את אווה לאשה ונולד בנו, יורם. כותב יורם: "מאז שאני זוכר את רומק היה בעבודה. העבודה הייתה כאש בעצמותיו, ערך עליון! התכונה השנייה שכה אפיינה אותו הייתה הנאמנות, נאמנות ללא סייג וללא חשבון". עוד כותב יורם: "בילדותי לא בילינו הרבה ביחד, אך כשכבר היינו יחד רומק היה לוקח אותי לשדות או לשפת הים שכה אהבנו".
לאחר העלייה על הקרקע והקמת הרפת החל לעבוד במספוא וליישם ידיעותיו שרכש בהולנד. רומק התמיד חמש עשרה שנים בענף המספוא וליווה את הרפת בגידולה.
במשך הזמן נבחר לרכז את הבניין והתמסר לתפקיד כהרגלו, בכל יכולתו. תוך עבודתו בבניין נפצע רומק פעמיים, פעם בזמן העברת צריף חדר האוכל, ושנייה – בבניית המקלט כאשר מכונת הבטון נפלה על רגלו.
בתחום התפקידים, כיהן רומק כרכז ועדת עבודה וסדרן עבודה, אז הציע לעבור ליום עבודה של שמונה שעות, שלא היה מקובל אצלנו בתקופה שעבדו שעות רבות, ללא תקנים. כן היה רומק חבר בוועדת הקשר, בשנים שיורם שירת בצבא.
ב-1958 הייתה שמחה גדולה במשפחה – יורם, הבן, נשא את שלומית ובמשך השנים חבקו הסבים ארבעה נכדים.
ב-1960 החל רומק לעבוד כחצרן ילדים, השתלב במשק הילדים והתמיד בעבודה זו הרבה שנים, כשרכבו היחיד היה חמור קטן. באותן שנים נקשרו יחסים הדוקים בינו לבין הילדים
עם הקמת י.מ.א הצטרף לצוות התעשייה וגם כאן התמיד שנים רבות, בקצב עבודה המיוחד שלו, שהיה ידוע ומפורסם. ב-1972 שוחרר חלקית מהמפעל על מנת לפקח על השיפוצים בחדרי החברים. ב-1973 נותח וכשהחלים חזר לעבוד במפעל.
בשנים האחרונות עבר רומק לעבוד במפעל "עטיפית" ומדי פעם עוד חזר לי.מ.א, כאשר נוצר לחץ על המכונה המוכרת לו מזמן.
במקום זה ובשעת עבודתו חש לפתע ברע, לא חזר לאיתנו ונפטר כעבור ימים אחדים.
השאיר אחריו את אווה – רעייתו, בנו – יורם, כלתו ונכדים.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב