חסר רכיב

ויטיס יהושע ז"ל

ויטיס יהושע ז``ל
-
10/04/1913 - 01/11/1983
יהושע ויטיס
בן סוניה ומשה
נולד באודסה – רוסיה –ב- 10.4.1913
עלה ארצה ב- 1933
נפטר בכ"ה חשבון תשמ"ד – 1.11.1983
בשנות ילדותו גר עם הוריו בבית סבו בעיירה גולטי על שפת הנהר בוג שבאוקרינה.
עד גיל 7 חי באוירה בורגנית של משפחה יהודית רוסית. בבית שררה השפה והתרבות הרוסית, משם ספג יהושע את אהבתו לתרבות זו. הסבא היה דתי מחמיר במצוות עד כדי כך, שהצליח להשניא על יהושע את הדת. אך מאז עמד על דעתו קיננה בליבו אהבה עמוקה לתרבות היהודית, לחזנות, ליידיש ולספרות יידיש.
עם פרוץ המהפכה ברוסיה התפוררה המשפחה. האב חלה בשחפת ונפטר, השאיר אלמנה עם שלושה ילדים קטנים שהקטן בהם – יהושע אוזיה בה-7. הסב עבר את הגבול לבסרביה ואת רכושו הרב החרימו השלטונות. האם שהייתה בת עשרים לא עמדה בתנאים הקשים, בבית סבלו מרעב והחלו לנדוד לכיוון הגבול הרומני. בתום שנתיים של נדודים וסבל, בריחה מכנופיות הלבנים הצליחו לעבור את הגבול. בעיר קישיניוב נשלח יהושע לפי הוראת הסבא לבי"ס של "אגודת ישראל" שם לימדו עברית. עבר ל"שומר הצעיר" במחתרת משום התנגדות של המשפחה, נאלץ לברוח מן הבית כדי לצאת להכשרה. צעדיו הראשונים בארץ לאחר עלייתו כחלוץ היו בקיבוץ "מלט" בנס ציונה שחבריו היו מבוגרים ממנו. יהושע לא הרגיש שם בטוב ועזב העירה. שנה עבד בבניין ובחשמל והרגיש סיפוק מיכולתו להתפרנס לבד. בינתיים הגיעו ארצה חבריו מהתנועה ויחד איתם עבר יהושע לקבוץ ב"מעלה" בכרכור. עבד בעבודות שונות וגם סנדלרות כמקצוע המיועד לקבוץ עצמאי. הקים את ספרית הקבוץ, קרא הרבה ספרות רוסית שאהב, שם חלה יהושע בקדחת, בריאותו וחוסנו נפגעו. אך עיסוק אחד חשוב לו במיוחד – המשחק. רצה להיות שחקן. וכשב -1935 התארגנה להקת הקיבוץ הארצי בהדרכת שלומית בת-דורי, יהושע הוזמן לחזרות ולסיבוב הופעות. ב-1939 עלה לקבוץ דליה להתיישבות\בתנאים קשים ביותר – מחסור במים ואדמה סלעית. כאן הקים יהושע את משפחתו וכאן נולד בנו יורם, בכור הקבוץ. יהושע עבד בסנדלריה ובשעות הפנאי עסק בבימוי, בעיקר עם חברות- הנוער. לאחר מכן יצא לקורס במאים, חזר מרוצה מיכולתו לביים באופן עצמאי את מגילת רות בכנס המחולות הראשון בדליה.
ב-1955 חל שבר בחיי המשפחה שהביא אותו לעין המפרץ. כאן- יחד עם עליזה הם מקימים את משפחתם החדשה. ראשית קליטתו בעין המפרץ הייתה קשה לו. מבחינה רגשית נשאר קשור בסלעי דליה. בהמשך הזמן החל לעבוד בסנדלריה ואחרי זה שנים רבות ב"נעמן". אך עיקר עיסוקו הנפשי שהגיע בשנים אלה למיצויו הוא הבימוי בלהקה המקומית שלנו. שהופיעה בעיקר בחגים, בחתונות וביובל. 10 שנות יצירה בקשיים גדולים של חוסר מקום לחזרות, של קפדנות רבה על – רמה – שחקו אותו מאוד ויהושע פסק מלעסוק בבמאות. עם הרצת המפעל שלנו החל יהושע לעבוד באחת המכונות ושם נפגע קשה בידו הימנית, אך הסתגל למצבו החדש, החל לעבוד במחלקת הגלופות והיה מרוצה. במשך השנים היה פעיל בועדות השונות, היה סדרן-עבודה. אך בעיקר היה איש יושב בית ואוהב ספר, צילום כתחביב, הרבה הכנסת אורחים וקליטת צעירים. בשנים האחרונות נפתח יהושע לקשרי ידידות עם חברים אחדים כאן בקבוץ, וכן מחוצה לו ונהג לבלות בחברתם שעות. לפתע פגעה בו מחלה קשה שתוך שנה אף קירבה את קיצו. מאד רצה להיות בחתונת בנו אסא ואף זכה לזה. את יום הולדתו ה-70 חגגה כל המשפחה בצוותא, תוך תחושה כללית שזו פרידה מכולם.
הלך לעולמו בהיתרו את עליזה רעייתו ,בנים ובת. כלות ונכדים.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב