חסר רכיב

טל עמוס ז"ל

טל עמוס ז``ל
-
11/01/1935 - 08/09/2002
עמוס (שלום) טל (שטהל)
בן בלקה וצבי
נולד בתל-אביב, ב-11.1.1935
נפטר ב-ב' תשרי תשס"ג, 8.9.2002
עמוס נולד ב-11 בינואר 1935 בתל-אביב הקטנה לבלקה וצבי שטהל.
את לימודי היסוד למד בבית-ספר העממי "בלפור".
אמו בלקה חלתה בסרטן כשהיה בן שש ולתקופה קצרה עבר עמוס לקיבוץ עין המפרץ.
עמוס היה שובב גדול וחי את הווית הקיבוץ המתהווה.
כותבת ניצה שמואלי: "אני זוכרת רק ילד, כמו כולנו באותו זמן, מלא עליצות ושמחת חיים, הלצות, שובבות וזריזות.... חדרו היה הקיצוני לצפון, שם נערכו הרבה תחרויות מצחיקות ומשם יצאו תמיד קולות צהלה".
אחרי פטירת אמו ונישואיו החדשים של אביו חזר עמוס לתל-אביב ובגיל 12 חזר שוב לקיבוץ. את הלימודים התיכוניים עשה בבית ספר תיכון אזורי במרחביה ובנעמן.
בשנת 1953 התגייס לצה"ל ושירת בגדנ"ע ובנח"ל בתפקידי הדרכה וחינוך. לאחר השחרור מהצבא ב-1956, עבד חמש שנים במדגה וב-1959-1960 הדריך חברת נוער ולימד את המקצועות הריאליים ואנגלית.
ב-1960 יצא לשליחות תנועתית לאנגליה וריכז את קני "השומר הצעיר" בלונדון ומנצ'סטר. שם פגש את דורית ברנט, שהייתה אידיאליסטית בעצמה ורצתה לעלות ארצה. במהלך שהותו של עמוס בלונדון הספיק עוד ללמוד לקראת הדיפלומה להוראת אנגלית כשפה זרה.
דורית ועמוס התחתנו ב-1964. ונולדו ילדיהם – לילי, קרן, שירלי, עדי, הוני, לירן, נרקיס.
ב-1966, בנוסף להוראה, התחיל ללמוד לתואר B.A באנגלית וחינוך באוניברסיטת חיפה.
עמוס נלחם בארבע מלחמות: מלחמת קדש, ששת הימים, ב-1973, מלחמת יום כיפור בה צלח את התעלה עם הכוחות הראשונים, ושל"ג - בתפקידי פיקוד קרביים וחילוץ פצועים ונפגעים.
ב-1974 החל את לימודי התואר השני באוניברסיטת תל אביב.
בין השנים 1981-1984 ניהל עמוס את בית הספר היסודי בעין המפרץ, ועבד במכון למחקר החינוך ב"אורנים".
עמוס לא פסק מללמוד ואת הדוקטורט שלו, שנמשך כמעט 20 שנה, סיים ב-1994, בתואר דוקטור לחינוך ופילוסופיה.
ב-1986 ניהל עמוס את מחלקת חינוך ותרבות במועצה אזורית מטה-אשר וב-1995 ניהל את המחלקה לבינוי ומיפוי של בתי הספר באזור הצפון.
כאשר הגיע לגיל פנסיה קיבל לידיו את ארגון המערכת החינוכית של צד"ל.
ב-1997 איבד עמוס את אשתו האהובה, דורית, שנפטרה ממחלת הסרטן.
ב-סוף 2001 התגלתה מחלת הסרטן אצל עמוס. המחלה הכניעה אותו והוא נפטר.
כתב שלמה בן אליהו, רב המועצה: "עמוס היה מצוי וזמין לכל, פשוט, ישיר וחופשי. כל אדם הרגיש במחיצתו כחבר ורע וותיק. הפשטות הטבעית, שהייתה בו הולידה יחס מקביל מהסביבה, יחס של הערכה ואמון....".
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב