חסר רכיב

כהן אסתר ז"ל

כהן אסתר ז``ל
-
25/12/1912 - 30/03/1963
אסתר כהן (קרן)
בת ישראל וסופי
נולדה בטיקוצ'ין – פולין ב-25.12.1912
עלתה ארצה ב- 1935
נפטרה ב-ה' בניסן תשכ"ג -30.3.1963
סגנון החיים והתרבות בבית משפחת כהן היוו מיזוג מיוחד במינו.
האם – מאצולת יהדות גרמניה נשתלה בקרקע זרה של עיירה יהודית באזור ביאליסטוק שבפולין.
האב- יהודי עממי, אמיד ומעורב בציבור (סגן ראש העיר) היה נוח להתרועע עם כל אחד.
תחילה למדה אסתר אצל מורה פרטי ורק בכיתה ד'-ה' נכנסה לבית-הספר. כאן יחד עם מספר חברותיה הצטרפה ל"השומר הצעיר".
המשפחה השלימה בהכרח עם אורח החיים התנועתי שאסתר השתלבה בו - פעולות הקן, טיולים ומושבות-קיץ. כבת 17 הייתה כשיצאה להכשרה עונתית ולאחר מכן להכשרה ארוכה. עם עזיבת הבית השליכה אסתר את גינוניו, נרתמה בעול העבודה הקשה ולמרות חולשתה הפיזית, עמדה במבחן המאמצים המתחייבים מהמציאות החדשה.
עלתה לקיבוצנו ב-1935 יחד עם חברי קבוצת "במסילה" עסקה בעבודות שונות החל מ"מוזאיקה", בנין, שירותים ועד טיפול בחולים. כאן התגלתה זיקתה לאדם הסובל, וכשהרופא שם לב לתכונה זו, הציע לה להשתלם כחובשת. אסתר קיבלה את הצעתו, השתלמה במשך שנה בכל המחלקות של קופת-חולים וגילתה כישרונות מבריקים.
אחרי שסיימה מילאה בבית את התפקיד של חובשת ומרכזת בריאות כאחד.
מסיבות בלתי צפויות יצאה לשנה מהבית, שהתה בתל-אביב ועבדה בסניף זמנהוף, שם העמיקה את ידיעותיה וניסיונה המקצועי. בשובה המשיכה כחובשת בקיבוץ עד שב-1947 יצאה יחד עם נתן לשליחות בקפריסין. אסתר הייתה אחות אחראית על אחד ממחנות הפליטים, שהקיף אלפי אנשים. היה זה קרקע פורה למיצוי יכולתה וכושרה המקצועי-ארגוני. פעלה במסירות ובתנופה והקדישה הרבה תשומת-לב להצלת חולים מיוחדים, שהיו אבודים ממש בתנאי החיים הקשים.
בזכות סגולותיה הייתה לכתובת מוכרת וסמכותית ואת דעתה כיבדו כל הגורמים במקום.
אחרי שובה מקפריסין עבדה בבית במשך זמן קצר. ב-1949 נתמנתה כאחות ראשית במרפאת נהריה ואחראית על כשש מרפאות האזור. הצלחתה בתפקיד נבעה מידיעותיה הנרחבות במקצוע וכושרה המיוחד בהדרכה ובגיבוש של צוותים.
את הפעולות המסובכות נהגה ליטול על עצמה, ואולי היה זה אחד מסודות ההערכה וההוקרה שזכתה להן.
את בעיותיה האישיות הייתה אסתר שוקלת בינה לבין עצמה. היה זה תחום סגור, בלעדי שגם לידידותיה הטובות לא נתנה בו דריסת רגל. היא ידעה לארגן את זמנה להפליא ולשלב קשרי רעות עם עסקי ציבור, בהם הייתה מעורבת מתוקף תפקידיה כנציגת ועד-עובדים, הועד הארצי וארגון האחיות. טיפחה את ביתה הפרטי, הספיקה לקרוא, לעיין בירחון מקצועי ואפילו לסרוג ולטפל בגינה.
14 שנים התמידה אסתר במרפאת נהריה. היא הייתה הרוח החיה בתכנון המרפאה החדשה והיא שפתחה אותה במעמד חגיגי.
אך עוד שלושה שבועות בלבד נותרו לה מאז... מחלה קשה שמה קץ לחייה.
הניחה בעל - את נתן.
יהי זכרה ברוך.
חסר רכיב