חסר רכיב

כהן יוסף ז"ל

כהן יוסף ז``ל
-
28/09/1927 - 16/10/2016
יוסף כהן ז"ל
בן של הדסה ויחיאל .
נולד ב 28.9.1927 ביגלנוצה, גליציה
עלה ארצה ב 1936 עם הוריו
נפתר ב 16.10.2016
יוסף נולד בעיירה קטנה, יגלנוצה ב-28.9.1927 להוריו הדסה ויחיאל. ליוסף
היו עוד שני אחים – הבכור אברהם והשני – אלימלך. עוד כשהיה ילד קטן,
החליטו הוריו לעבור לעיר בוצ'ץ'. ההורים התפרנסו מחנות מכולת קטנה.
האב גם לקח על עצמו את גביית מסי העירייה מן האיכרים, שבאו העירה לימי
השוק. הייתה זו עבודה קשה ומתישה.
בילדותו למד ב"חדר" ולאחר מכן בבית ספר עממי. אחר הצהרים המשיך ללמוד ב"תלמוד תורה".
ב-1934 עלה האח אברהם לארץ. בפולין הורע מצבם של היהודים בעקבות גזרות שגזרה ממשלת פולין על הסוחרים היהודים. ההורים כתבו לאברהם וביקשו ממנו לדאוג להם לאשרות עלייה לארץ. האח אלימלך נשאר בפולין, כיון שלא יכול היה להצטרף להורים (עקב גילו) ונספה בשואה עם אשתו ובתו הקטנה.. ב-1936 עלתה המשפחה עם יוסף הצעיר, לארץ. אברהם קיבל אותם והביא אותם לעין המפרץ (ששכן עדיין בקריית חיים). יוסף נשלח ללמוד "בבית החינוך לילדי עובדים" בקריית חיים. הקליטה לא הייתה קלה ויוסף "זכה" ללעג הילדים הצברים. יותר מאוחר מצא את מקומו בין הילדים ואף הצטרף לקן "השומר הצעיר". יוסף אומר: "זו הייתה התקופה שבה עוצבה אישיותי, שם למדתי לאהוב את הארץ...".
בסיום לימודיו התגייס לחיל הנוטרים, גוף שתפקידו היה לשמור על הרכוש והנפש בגוש זבולון. ב-1948 נשלח לקורס מ"כים של ה"הגנה" ובמסגרת זו השתתף במבצעים שונים של ה"הגנה". אחד המבצעים הקשים בהם השתתף היה "שיירת יחיעם", שיירת אספקה, שאמורה הייתה לפרוץ את הדרך לקיבוץ יחיעם הנצור. רוב אנשי השיירה נהרגו. יוסף הצליח להגיע עם המשוריין הראשון, שפרץ את המחסומים לקיבוץ יחיעם ושהה בקיבוץ הנצור במשך חודשיים. לאחר מכן הועבר לחטיבת "כרמלי" גדוד 24, ליחידת המרגמות, בה שירת עד לשחרורו ב-1950.
חזר לקיבוץ והחל לעבוד בפלחה. לאחר מכן שימש מדריך לחברת נוער מצפון אפריקה. באותה תקופה הכיר את שרה, שהגיעה לקיבוץ במסגרת גרעין. התפתחה חברות ביניהם והם החליטו להתחתן (כאשר שרה עדיין שירתה בצבא, בנח"ל). נולדו הילדים: אלימלך, זוהר ואיילה.
יוסף יצא ללימודים ב"אורנים" להכשרה כמורה בבית הספר. לאחר מכן החל לחנך את קבוצת "שחר". שוב יצא ללימודים ב"אורנים", והפעם כמורה למדעים. יוסף מספר: "ב"אורנים" התאהבתי במקצועות הטבע". לאחר מכן לימד את מדע הטבע במוסד "נעמן" במשך 15 שנים. קיבל פנייה מ"אורנים" ללמד מורים וגננות (לעתיד) את מדעי הטבע. יוסף מאד שמח לפנייה זו ואהב מאד את ההוראה. במקביל עבד מספר שנים ב"חברה להגנת הטבע" בגליל המערבי, בה רכש מיומנויות של הדרכת טיולים. לאחר שסיים את ההוראה ב"אורנים" המשיך ללמד בבית ספר "גלים", ולאחר מכן ב"גוונים".
בקיבוץ הקים חוג לידיעת הארץ, שמשך מטיילים רבים שנהנו מידיעותיו הנרחבות בנושאים בהם הדריך. שיתף חברים בנושאים רבים אותם חקר ולמד במאמרים שכתב בעלון.
כותבת אורית רווה
פינת הבר, חדר הטבע, חורשת עצי ארץ ישראל, פינת יהושע, הספרים, הטיולים, השעורים, ההרצאות, המורות והתלמידים נפרדים השבוע מיוסף שנעזב מהעולם בערב החג.
האיש, שנשק לתשעים, הנחיל לנו מרבית חייו את אהבת הטבע- אהבת החי והצומח, הדומם והאדם בארץ ישראל. איש של חג ומועד, תרבות ומורשת וידע עם, תנ"ך, גאוגרפיה, ארכיאולוגיה והיסטוריה כללית. איש כל יודע, אוטודידקט, מורה בהכשרתו ובאישיותו, חוקר, אספן, טייל, כמו גם איש משפחה וחבר.
יוסף - מפעל חיים של איש אחד, מורה לחיים של רבים. זוכרת באהבה רבה.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב