חסר רכיב

כהן מאיר ז"ל

כהן מאיר ז``ל
-
16/08/1908 - 26/06/1980
מאיר כהן
בן פסיה ואשר
נולד בטיקוצין, פולין ב-1908
עלה ארצה ב-1943
נפטר בי"ב תמוז תש"מ, 26.6.1980
מאיר הגיע לארץ מכורח נסיבות המלחמה והשואה. הגורל היהודי טלטלו עד לעין המפרץ, כאן בנה את ביתו ומשפחתו מחדש.
בבית הוריו ספג ערכים בסיסיים ביהדות ובמסורת, אך ההורים לא היו קנאים בקיום חובות ההלכה, כפי שגם לא נתפסו לרעיון הציוני. תקופה קצרה חיו בטיקוצין עד שעברו לביאליסטוק, כאן התפרנסו בכבוד ממסחר סיטונאי בברזל וגידלו את ילדיהם, את מאיר ושתי אחיותיו הצעירות ממנו, באווירה יהודית שורשית.
חינוך ראשון קיבל מאיר ב"חדר" ושנה אחת בישיבה. את השכלתו הכללית רצה להשלים בתיכון יהודי אליו נכנס ללמוד, אך כעבור שנה, שנתיים נאלץ לפרוש מבית הספר מחוסר אמצעים ולסייע בפרנסת המשפחה, שמצבה הכלכלי נפגע בעקבות מדיניות האנטישמית של השלטון הפולני.
עבד במפעל תעשייתי גדול בתפקיד בכיר. ב-1936 נשא אשה ונולד בכורו. חיי המשפחה זרמו במסלול תקין ומאושר עד שפרצה לתוכו סערת המלחמה, שגרפה והחריבה בדרכה הכל.
מאיר גויס לצבא הפולני ב-1939 ומאז לא חזר לראות את בני משפחתו. כולם נספו בשואה.
עברו עליו שנים קשות, רצופות סבל וטלטולים, שנים שנחרטו עמוק והשאירו צלקות. המלחמה השליכה אותו לתוך מערבולת של נדודים ותלאות אין סוף. תחילה נשלח לפרוסיה כחייל סדיר, משם נסוג עם יחידתו והם נדדו לבריאנסק שברוסיה, והלאה אל מכרות הפחם בקריבאס, ושוב לטייגה שבצפון הרחוק, בסיביר, שם בכריתת יערות. ב-1943 הגיע עם צבא - אנדרס הפולני לעירק, ומשם דרך ירדן לפלשתינה – א"י. מהמחנה בעזה הגיע מאיר לעין המפרץ לבקר את אסתר כהן ז"ל קרובת משפחתו. אז החליט להישאר במקום ולא לחזור עוד לצבא אנדרס, שחנה במחנה בעזה. לא היו ברשותו שום מסמכים אישיים וכדי להסדיר את שהותו החוקית בארץ, התנדב מאיר למשמר החופים, שהוקם אז בחסות הסוכנות היהודית. כעבור חצי שנה פורק החַיִל, מאיר חזר ונתקבל לחברות בקיבוצנו.
כאן הקים את ביתו מחדש. נשא את חנה לאשה, נולדו שני ילדיו. מאיר היה איש עקרונות, דבק בצדק ויושר ובערכי עבודה. השקפתו המגובשת עמדה לו וסייעה רבות בתהליך הקליטה. עשה מסלולו כחלוץ, אף שלא עבר בנעוריו את השלבים המסורתיים של תנועת הנוער. עבד בכל עבודה שנדרש לה – במאפייה, במדגה, כמחסנאי אחראי באסם התבואות. היה מראשוני מנהלי החשבונות ב"משקי המפרץ" וב"מילועוף", בגזברות הועה"פ של הקיבוץ הארצי, ושנים רבות עבד בהנהלת החשבונות של קיבוצנו.
עשה את דרכו ביושר ובנאמנות בלתי מסויגת בכל מישורי חייו.
זכה למשפחה חמה ואוהבת, לנכדים, מהם שאב הרבה נחת.
בשנים האחרונות לחייו הידרדרה בריאותו. בחודש יוני האחרון נאלץ להתאשפז ולא החלים עוד.
הניח אשה – חנה, בת – תלמה, בן – משה, בני זוגם ונכדים.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב