חסר רכיב

כהן שמואל ז"ל

כהן שמואל ז``ל
-
17/05/1921 - 05/06/2001
שמואל כהן
בן אסתר ויעקב
נולד במצרים, בקהיר ב-17.5.1921
עלה ארצה ב-1952
נפטר ב-ז' תמוז תשס"א, 28.6.2001
שמואל כהן היה אדם בודד, ששמר על הפרטיות והעצמאות כל חייו. כך גם בחברה הקיבוצית אליה נקלע מכוח תהפוכות התקופה, ולא מבחירה. מעולם לא היה בתנועה ציונית וגם הסתייג מהיהדות בשל התנגדות לדת, שסלד ממנה.
בית הוריו היה בית מסורתי ולא דתי. קיימו חגים, כשרות ומנהגים המקובלים ביהדות. עובדה היא, שחגגו לשמואל בר מצווה והכינו אותו לאירוע. כך למד את הא'-ב' העברי, שינן תפילות שלא הבין, אך לא למד עברית. עברית למד רק בארץ. היו לו שלוש אחיות בוגרות ממנו. האם הייתה עקרת בית והאב - מומחה בגידול כותנה, אותה קנה מהאיכרים מגדלי הכותנה. מצבה הכלכלי של המשפחה היה טוב מאד. שפת הדיבור בבית הייתה צרפתית ושמואל למד גם אנגלית וערבית. בחר בתי ספר ללא שום סממני דת. תחילה יסודי - פרטי, אחר-כך תיכון והתמחה בחשבונאות ומינהל פיננסי. עם סיום הלימודים עבד בבנק ומצא לעצמו חברה לרוחו ודרכו "לחיות חיים טובים".
מעולם לא היה בשום תנועת נוער, לא ציונית ולא אחרת, עד שהמאורעות במצרים יצרו מציאות, שכיהודי היה עליו לחשוב על עתידו. הצטרף להתארגנות קבוצתית לעלייה ארצה דרך צרפת (היה אזרח צרפתי). והמדריך מהגרעין המצרי של עין שמר, כיון את הקבוצה לעין-המפרץ.
הזיכרונות של שמואל מפרק הקליטה - קשים. טענתו החוזרת, כי היו תביעות קשות. לא הבינו שהעולים החדשים לא הכירו עבודה פיזית ולא הושקע מאמץ בהדרכתם ובהסתגלותם לתנאים הקשים. שמואל נדד בקיבוץ בין העבודות השונות, שבחר. לא הסכים שיגידו לו מה עליו לעשות. עבד תחילה במדגה, במזבלה, בחצרנות, ברפת (אותה גם ריכז במשך שנים) ומקומות עבודה נוספים בהם הוא היה אחראי על התחום. להרגשתו, לא זכה למספיק הערכה ונפגע במיוחד, כשחבר צעיר החליף אותו בתפקידו האחרון כמנהל המכון לקיטור. החליט לפרוש מעבודה, אך גם החלטה זו לא התקבלה בהבנה המצופה. נחוש לדבוק בהחלטתו, עייף מ"קרבות" ובמצב בריאותי מעורער, הסתגר בביתו. נזקק מעט לשירותי הקיבוץ עד שחלה ואושפז. עבר ל"ביתנו". בסוף ימיו הועבר לבית אבות בפקיעין שם נפטר והוא בן שמונים.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב