חסר רכיב

כץ יהושע (אוז'יו) ז"ל

כץ יהושע (אוז'יו) ז``ל
-
09/02/1908 - 13/04/1976
יהושע (אוז'יו) כץ
בן ביילה ומאיר
נולד בשצ'פאנוב, גליציה ב-1908
עלה ארצה ב-1930
נפטר בי"ג בניסן תשל"ו, 13.4.1976
אוז'יו נולד בשצ'פאנוב, כפר קטן בגליציה, אשר בו עברו עליו שנות ילדותו בקרב משפחה שהתפרנסה מחקלאות. אולי מכאן זיקתו לטבע ולשדה, שבאה לידי ביטויה המוחשי במרוצת השנים.
לפני מלחמת העולם הראשונה, היה המצב הכלכלי של המשפחה טוב. בשל המלחמה נאלצו לנטוש את רכושם ולחיות כפליטים הרחק מביתם. אחרי המלחמה עברו לבז'ז'אני ופרנסתם הייתה על חנות עורות. אחיו הגדול למד רפואה בלבוב, והוריו קיוו שגם אוז'יו ילך בעקבותיו, אולם הוא הצטרף ל"השומר הצעיר" ופניו לא היו מועדות לאוניברסיטה אלא להגשמה בקיבוץ.
אחרי שסיים י' כיתות, פנה אל בית הספר המקצועי היהודי ע"ש קורקיס, אשר בלבוב, שהכשיר צעירים יהודים למכונאות, חקלאות וכיו"ב, שם השלים לימודיו. מסיבות שונות לא יצא אוז'יו להכשרה ואף על פי כן אושר ע"י התנועה לעלייה עם ראשוני קיבוצנו, בתחילת 1930. ולא זו בלבד, אלא אף הוטלה עליו, מטעם מרכז ה"חלוץ" האחריות לכל פלוגת העולים, ששימש בה גם כחובש.
קבוצתו של אוז'יו הגיעה לבת-גלים שבחיפה ונטתה את אוהליה בחצר המפורסמת, שהייתה לעריסת קיבוצנו.
אוז'יו התמחה בסלילה והיה בין סוללי הכביש חיפה – עכו. בו בזמן מילא, לסירוגין, תפקידים שונים: סדרן העבודה, חובש, "אקונום" (גזבר). כאשר נוסדה קבוצת הבניין שלנו, ב-1931, הצטרף אליה אוז'יו. הוא למד את רוב עבודות הבנייה והתמחה בעבודת הריצוף, שהתמיד בה במשך שנים וגם הכשיר אחדות מחברות הקיבוץ למקצוע זה. כאשר עלה על הפרק המעבר לקריית חיים, היה אוז'יו בין מתכנני המבצע. כשנתיים לפני עלותנו על הקרקע הצטרף לענף הפלחה, שהתערה והתמחה בו, והשקיע בו את מיטב כוחותיו ומרצו במשך שלוש עשרות שנים. במבצע העלייה היה אוז'יו בין המתכננים, ואף נמנה עם הפלוגה הראשונה. באותם ימים נשא את פנקה לאשה.
אוז'יו חונן בחוש טכני מצוין. הוא היה אדם אשר ידו רב לו לבצע כל מלאכה. את זיקתו לטכניקה רכש, כנראה, בבית הספר המקצועי. לאחר כמה שנות עבודה בפלחה נטל לידיו את ריכוז הענף, אשר צרכיו עמדו בראש דאגותיו. לא פעם איחר בעבודתו עד שעות הערב והגיע אל ילדיו בעודו לבוש בגדי עבודתו. אהב את הענף שלו וראה ברכה בעמלו וגם זכה להערכתם של רבים, שהיו באים לבקש מפיו עצה והדרכה. בהנהלתו השיג ענף הפלחה במשקנו הישגים נכבדים ואף זכה לפרסים.
אהבה רבה אהב את שני בניו, ואף על פי שזמנו היה מוגבל בשל טרדות הענף, מצא דרכים שונות כיצד לשמור על קשר. היה לוקח אותם איתו בצאתו לסייר בשדות, מכניסם בסוד הגידולים ועבודת הפלחה.
עם קום המדינה קיבל אוז'יו לידיו את ריכוז המשק. כאשר סיים אחרי שנתיים, חזר לפלחה. אחרי שלושים שנות עבודה בענף חש כי הגיעה העת לפרוש ולמסור את האחריות לידי הצעירים. הציעו לו תפקידים מחוץ לקיבוץ, אך הוא סירב. קסם לו יותר הטיפול בציוד של בית האוכל ושיפור הסדרים במחסן המטבח.
אוז'יו לקה בליבו. לאחר שהחלים הציעו לו לנהל את חשבונות המטבח, הזמנה וקבלת המצרכים. בעבודה זו המשיך קרוב לעשר שנים. הוא גם שימש מדריך ומייעץ למחסנאים שכיהנו במשך אותה תקופה. לא זנח עבודתו גם כשמצב בריאותו הלך ורע, וכאשר לא היה בכוחו להגיע אל המטבח ברגל, הועמדה לרשותו מכונית.
בימי המחלה, שריתקה אותו לבית, שימחוהו ועודדוהו ביקוריהם התכופים של אהוד ונועה, שהיו באים עם הנכדים. מצד שני כבדו עליו הגעגועים אל אסף ומשפחתו ששהתה באותה התקופה בחו"ל.
אוז'יו לא נכנע גם לאחר שחלה החמרה נוספת במצבו בעקבות שפעת קשה. בשארית כוחותיו היה גורר עצמו אל המטבח, וכך גם ביומו האחרון, שעות אחדות לפני מותו.
הניח את פנקה רעייתו, בנים – אהוד ואסף, כלות ונכדים.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב