חסר רכיב

כץ יצחק ז"ל

כץ יצחק ז``ל
-
19/06/1935 - 04/01/2017
יצחק (איצק) כץ
בן של טובה ויוסף
נולד ב 19.6.1935 בפהרוור, הונגריה
נפתר ב4.1.2017
איציק נולד בשנת 1935 בעיר פהרוור בהונגריה להוריו טובה ומשה. טובה באה ממשפחה
מתבוללת ואמידה. היא גידלה את איציק בעזרת המשפחה הרחבה, הדודים והדודות. בהיותו
בן 6 התחיל ללמוד בבי"ס יהודי, שם קיבל בסיס להכרת התרבות והשפה העברית.
המשפחה החלה להרגיש את רדיפות היהודים משנת 1941, אך הסבל הגדול התחיל ב-
1944 עם כניסת הגרמנים להונגריה. טובה ואיציק נשלחו לבית סוהר בבודפשט בחברת
פושעים ואסירים פוליטיים. טובה הצליחה להגניב את איציק החוצה בעזרת אנשי הג'וינט, במטרה להעלותו לארץ ישראל. היא עצמה עברה כמה מחנות, ולבסוף נשלחה לאושוויץ. במהלך השנה הטראגית הזו עבור יהדות הונגריה כולה, השנה האחרונה של מלחמת העולם, הצליח איציק לעמוד בתנאי מחסור, רעב ובדידות קשים לגוף ולנפש.
לקראת סוף המלחמה אומץ במשפחה נוצרית ורגע לפני שנטבל לנצרות הצליחה דודתו להחזירו לחיק המשפחה, גם זאת בזכות חוש ההישרדות המיוחד שלו, כאשר שלח בסתר לדודים את כתובתו.
את חוויותיו כילד באותה שנה גורלית בין יום ההולדת 9 ל- 10 מספר איציק לפרטי פרטים בספרו האוטוביוגרפי "אובדן התמימות", בזיכרון מופלא.
טובה, אמו, שרדה את אושוויץ, עלתה ארצה באניית מעפילים, התגלגלה לעכו והביאה את איציק אליה. מחוסר תנאים ובי"ס לילד שלחה את איציק לחברת נוער מהונגריה בעין השופט, ולאחר זמן קצר נקלטה שם בעקבותיו.
איציק שירת בנח"ל ואחרי הצבא יצא לשירות תנועתי בלהב, שם פגש את יעל, שבאה גם היא ללהב מטעם עין המפרץ. מאז לא נפרדו דרכיהם, ואיציק עבר לעין המפרץ.
ב- 1958 נישאו ובשנים שלאחר מכן נולדו להם 4 ילדים: נירית, עמרי, יובל וענת.
איציק התחיל את דרכו בעין המפרץ בחקלאות ורק לאחר שנים עבר לתעשייה והיה רכז השיווק בי.מ.א במשך זמן רב. במפעל עבר תאונת עבודה קשה בה נכרתה ידו.
איציק מילא תפקידים רבים בקיבוץ לאורך השנים, ביניהם סדרן עבודה, ריכוז וועדות תרבות, השכלה, מינויים, צוות וידאו, עורך העלון, יו"ר שיחת הקיבוץ כמה פעמים, ועוד.
ידע לשלב כל השנים מעורבות ואכפתיות חברתית עם קו דק של הומור ציני ועם הרבה ביקורת. לכל אורך חייו אפיינה את איציק חשיבה מקורית ועצמאית משלו, ומתחת למעטה הציניות היה רגיש מאד לאנשים וכאב את כאביהם.
שני הספרים שהוציא היוו את גולת הכותרת של כתיבתו, והם מלאים הומור, דקות אבחנה אנושית וכישרון כתיבה רב.
איציק ויעל איבדו באופן טראגי את בניהם ענת, נירית ועמרי, יהי זכרם ברוך.
כושר ההישרדות המיוחד שלו מאז ילדותו התחיל להישבר עם השנים, והגוף לא עמד יותר במכות הרבות שניחתו על יעל ועליו.
לבנו אתכם, יעל ויובל, על האובדן הגדול!
מתאבלים עם כולכם, יעל, יובל, הנכדים ובני המשפחה הרבים, ומייחלים שתמצאו כוחות להמשיך בדרך הייחודית של איציק, עם ההומור והמקוריות שלו.
יהי זכרו ברוך!
חסר רכיב