חסר רכיב

לאופגרבן אשר ז"ל

לאופגרבן אשר ז``ל
-
22/12/1915 - 14/11/1999
אשר לאופגרבן
בן לאה ואליעזר
נולד ברוזבדוב, גליציה ב-22.12.1915
עלה ארצה ב-1943
נפטר ב-ה' כסלו תש"ס, 14.11.1999
אשר נולד בדרך נדודי הוריו לרוסיה בימי מלחמת העולם הראשונה. הם יצאו עם זרם הפליטים מעירם רוזבדוב שבגליציה, עשו תקופת מה בסיביר בתנאים איומים של בדידות ורעב ועם האפשרות הראשונה לצאת משם, חזרו לעירם רוזבדוב.
כאן גדל אשר יחד עם שלושת אחיו ושתי אחיותיו. אביו החייט פרנס את משפחתו ממקצועו זה. הילדים בגרו ועזרו בפרנסת הבית. מצבם הכלכלי והמשפחתי היה משביע רצון.
אשר למד בבית ספר יסודי, למד עברית באופן פרטי וכן השתלם במקצוע החייטות. בסיום לימודיו פתח בית מלאכה עצמאי. תקופה קצרה היה בתנועת השוה"צ, השתתף ונהנה מהפעילות עד שמדריכיו הסתפחו לתנועה הקומוניסטית ואיתם - אשר.
קטע החיים ברוזבדוב נגמר עם פרוץ מלחמת העלום השנייה. היהודים שוב נדחפו מעירם ונדדו מזרחה. אשר ניתק מהמשפחה, הגיע לביאליסטוק משום שוב לסיביר, עד לחוזה רוסיה - גרמניה. כשהתארגן הצבא הפולני של סיקורסקי, התגייס אשר לשורותיו.
עם הצבא נדד במרחבי רוסיה לפרס, מצרים, הגיעו לישראל ושוב חזרו לעירק, שכבר הייתה בשלטון האנגלים בעוד האוכלוסיה במקום תמכה בגרמניה. בעירק עסקו באימונים עד קיץ 1943 ואז אשר נשלח לאימונים בלבנון, משם הגיע עם יחידתו ארצה. בארץ נטש את יחידתו, עם עוד מספר חיילים ויהודים.
בשיטוטיו בארץ מצא אשר מכרים ובין היתר ביקר בעין-המפרץ. צבי רייז ז"ל הזמינו להישאר בקיבוץ. אשר נקלט, לשביעות רצונו, בקיבוץ. אורח החיים היה לרוחו וכאן בנה את ביתו והקים את משפחתו. הוא נשא את מינה לאשה ובמשך השנים נולדו שלושת ילדיו - חיה, אליעזר ועמיר.
אשר עבד זמן קצר במקצועו כחייט, לא אהב עבודה זו וגם לא היה הרבה מה לתפור. אהב את עבודת השדה והתנסה בה עד שנכנס לעבוד בבי"חר "נעמן" לתקופה של מספר שנים. חזר אל גן הירק, מטעים, עבודות שגרמו לו סיפוק. נבחר לחצרן כללי, מילא במשך שנתיים את התפקיד אותו מילא גם קדנציה נוספת.
הצטרף לצוות י.מ.א ואחר כך ל"עטיפית". כאן התמיד מספר שנים, עד שחלה. המשיך לעבוד באופן חלקי גם בתקופת הטיפולים. ניסה להתמיד באורח חיים רגיל, כשהוא מקפיד במיוחד על הקשר עם מינה, רעייתו החולה השוהה ב"ביתנו".
חיה, בכורתם, חברת קיבוץ מזרע, מסורה מאוד להוריה, נהגה לבקר ולסייע בידם לאורך השנים. גם הבנים ביקרו והשתדלו לקיים קשר רצוף.
אשר התמודד עם מצוקותיו, ובמיוחד ראויים לציון מאמציו לשמור על מינה כדי שלא תיפגע. היה בא מדי יום ומבלה איתה ב"ביתנו", עד שהוכרע.
אושפז לזמן קצר בבית חולים בנהריה, הוחזר הביתה ונפטר כאן כעבור ימים אחדים.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב