חסר רכיב

לובלינר אסתר ז"ל

לובלינר אסתר ז``ל
-
14/04/1908 - 29/03/1949
אסתר לובלינר
בת ישעיהו ומלכה
נולדה בסלומניקי, פולין ב-1908
עלתה לארץ ב-1934
נפטרה בכ"ח אדר תש"ט, 29.3.1949
אסתר הייתה מהדמויות המופנמות, המהלכות באיטיות שקטה. כן היה גם אורח דיבורה, צחוקה עצור ומבט עיניה היפות – תכולות, ישיר, מבעד דוק של עצב.
גדלה בקרקוב, בבית שהפרנסה הייתה מצויה בו בקושי, עד כי מוקדם נאלצה להפסיק לימודיה בגימנסיה העברית ולחפש עבודה כדי לתמוך במשפחה. השיגה משרה של מטפלת – ילדים בבית פרטי ומצאה טעם בעיסוקה. נקשרה לילדים והם החזירו לה אהבה. כבר אז בגיל 16-17 התגלה יחסה המיוחד לילד, יחס שהבשיל במרוצת השנים והפך להיות גורם בעל עוצמה רבה בחייה.
הצטרפה לתנועה בגיל צעיר. הדריכה קבוצות וידעה לפתח קשרים אישיים, מונחית בחוש פדגוגי טבעי ומגלה כושר האזנה שעורר אמון מצד הזולת.
תקלות בריאות עיכבו את עלייתה ארצה. בעוד חברותיה עזבו את קרקוב, היא המשיכה להתרפא ולעבוד ובהכרח התחברה לקבוצת בנות צעירות יותר, והן גם שקלטו אותה בבואה לקיבוץ.
שעה שעזבה את בית הוריה, הוא כבר היה בתהליך מתקדם של התפרקות – אמה נפטרה מספר שנים קודם, אחותה נישאה ועקרה לעיר אחרת, האב חלה. אולי מכאן צמחו כמיהותיה העזות לבנות לה קן משלה, ולא זכתה לו. כיוונה, אפוא, את רגשותיה לאפיקי פעילות חברתית, שהייתה נחוצה לה.
אסתר עבדה בענפי שירות בבית, פעלה בוועדות, אך מקומה וייעודה האמיתי מצאה מהרגע שהחלה לעבוד עם ילדים. זה היה התחום אליו נמשכה מנעוריה, בו השקיעה מיטב יכולתה, בו מצאה פורקן לרגשות אמהות, שפעמו בקרבה. העבודה היוותה עבורה גם מסלול להתעניינותה האינטלקטואלית וסדנה פורייה לפיתוח אישיותה.
למדה חינוך בקורס מרוכז, בימי עיון ובהרצאות של ערב. תמיד צמאה להוסיף דעת, להבין את נפש הילד. רשימותיה מאז נותרו כעדות לחריצות לימודית וניכר שהשתמשה בחומר לצורך עבודתה.
הורי הילדים, בהם טיפלה, מצאו שפה משותפת עם אסתר וידעו להעריך את מסירותה. אך מאז ומתמיד שאפה לגדל ילד משלה. תקופה מסוימת טיפלה בפעוט של קרובת משפחה, נקשרה אליו וגדול היה שברונה שעה שנלקח לאמו בעיר. המקרה הגביר בה את הדחף למימוש הגעגועים, אשר הביאו לרעיון בדבר אימוץ ילד. הקיבוץ הבין ללבה ותמך במאמציה.
בינתיים חלתה קשה, עברה ניתוח ואחרי שהתאוששה, התגברה, חזרה לעבוד עם ילדים, נושאת את סבלה בחשאי, לכאורה שלווה וכרגיל, אינה מטילה את בעיותיה על שכם הזולת. המשיכה לטוות קשרים עם ידידותיה, לרקום תכניות ולצפות.
עד שתקפה אותה מחדש מחלתה הקשה ובאכזריות שמה קץ לחייה ולערגות שקמלו.
יהי זכרה ברוך.
חסר רכיב