חסר רכיב

לוי אריה ז"ל

לוי אריה ז``ל
-
14/02/1924 - 23/05/1999
אריה לוי
בן אנה ויוסף
נולד בקלן - גרמניה ב-14.2.1924
עלה ארצה ב-1939
נפטר ב-ח' סיון תשנ"ט, 23.5.1999
אריה גדל במשפחה יהודית, לא-ציונית שמזה דורות חיה בגרמניה. במשפחה קיימו את מנהגי המסורת אך לא הקפידו על צווי ההלכה. הוריו עבדו קשה לפרנסת המשפחה וקיימו לשם כך שלושה עסקים. משום כך גם לא יכלו להתפנות הרבה לחינוך שני בניהם.
ליל הבדולח התרחש לנגד עיניו של הילד אריה חרט בו זיכרון מזעזע שליווה אותו כל חייו. תקופת נעוריו התרחשה על רקע עליית הנאציזם, התעללות והשפלת היהודים, גירוש התלמידים היהודיים מבתי הספר ואז גם נסגר בית הספר המקצועי היהודי שבו למד אריה מסגרות. עוד קודם בהשפעת חבריו הצטרף לתנועת השוה"צ וכאן עבר עליו פרק חיים יפה בהווי נעורים תוסס ומעניין. בעקבות הפסקת הלימודים ונוכח הרס פרנסת הוריו ומסכת הזוועות ביהודים, פנה אריה והתקבל לעליית-הנוער, שאפשרה לצעירים עד גיל 17 את העלייה לארץ. קודם נסע לחוות הכשרה חקלאית ליד ברלין כאן שהה חודשים אחדים עד שקבוצתו הגיעה ארצה, והתקבלה בקיבוץ מזרע.
כאן התחנכו במסגרת חברת הנוער, קיבלו מדריכים, למדו ועבדו. חיו בתנאים לא קלים, אך בשמחת נעורים סואנת את ההווי החדש של חברת הצעירים. עם סיום החינוך במסגרת חברת הנוער היו לגרעין והחלו לתכנן ולחלום חלום עתידם, כקיבוץ עצמאי המעצב מסלול מבראשית. עד "שנפלה עליה כרעם" (מספר אריה) החלטת הקבה"א להשלים את עין-המפרץ יחד עם קב' "אבוקות", חברת הנוער שהתחנכה במרחביה.
במבט לאחור מודע אריה לכך שעדיין הייתה משימתם חלוצית, כי הגיעו לקיבוץ שזה עתה מתחיל לבנות את משקו, ענפיו ויישובו, 3-4 שנים לאחר התיישבותו במסגרת חומה ומגדל. ההשתלבות במקום ובחברה הייתה מהירה וחיובית. נקלטו ומצאו שפה משותפת עם חברים, ומילאו תפקידים בעמדות חיוניות בעבודה ובחברה.
משאת נפשו של אריה הייתה המסגרות. אך צרכי המשק הכתיבו לו שנות המתנה ארוכות.
עבד כעגלון, הלך אחר הצאן, היה פלח ומגדל עגלים, חצרן ומחסנאי עד שהגיע עם הטרקטור שלו למוסך ושם נשאר. מאז זה היה לעיסוקו המרכזי, עשה קורס מכונאות ברופין, מילא תפקיד של רכז המוסך במשך שנים רבות. הוא זה שתכנן והקים את המבנה הגדול של המוסך. יותר מאוחר למד שנתיים הנדסאות.
התקופה טרם מלחמת השחרור, סוערת ומאיצה את הקמת השורות של מגויסי "ההגנה" ואריה השתלב לשורותיה. עשה קורסים החל ממ"כים וקצונה, השתתף בקרבות האזור, בשחרור עכו וישובים בגליל המערבי, היה מפקד בגלבוע, נפצע בקרבות באזורנו, היה מא"ז ומפקד חבל נעמן.
במחצית שנות ה-60 גויס על-ידי הקבה"א להקמת מדור לציוד טכני, קור וחום, ב"קיבוצי" השוה"צ. פעילות מעניינת ומספקת לאריה שגם אפשרה לו שנת לימודים באוניברסיטת ת"א.
ב-1944 נשא אריה את דבורה והם גידלו את שלושת ילדיהם - איה, אורית וערן.
הצעירים נישאו, נולדו הנכדים והחבורה ההולכת וגדלה מילאה בקולות צעירים ושמחים את ביתם השקט. בסיום תפקידו ב"קיבוצי" יצא אריה לטיול בארה"ב שם חלה קשה וכל המשפחה התגייסה במסירות אין קץ לעזרה וטיפול. החלים וחזר, התקבל בחום ואהבה בביתו, השתלב בעבודה ושטחי מומחיותו.
עד שחלה שוב ולתדהמת המשפחה והחברים נפטר לפתע בבית החולים בנהריה.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב