חסר רכיב

מאירי זהבה ז"ל

מאירי זהבה ז``ל
-
27/12/1923 - 30/03/2009
הבה (סרבר) מאירי
בת חיה ודב סרבר
נולדה 27.12.1923
עלתה ב-1946
נפטרה 30.3.2009 ה' ניסן תשס"ט
זהבה נולדה בדצמבר 1923 בעיר קורץ, שהייתה תחת שלטון פולני על גבול ברה"מ והיום נמצאת באוקראינה, להוריה חיה ודב סרבר. שתי בנות היו למשפחה, זהבה הבכורה ואחותה בתיה הצעירה.
המשפחה הייתה שומרת מסורת וחייתה באזור שרוב תושביו אוקראינים.
האב עבד כמכונאי בבית חרושת לסוכר, שהיה שייך לאציל פולני רב נכסים. המשפחה ברובה גרה מעבר לגבול באוקראינה ואימה הייתה חוצה את הגבול כדי לעזור למשפחה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכנסו לאזור הסובייטים, על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. זהבה למדה אז בבית ספר תיכון בעיר, ויחד עם בני נוער אחרים הצטרפה לקומסומול, תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית, והייתה פעילה בה.
ב-1941 הפרו הגרמנים את ההסכם עם סטאלין ופלשו לברה"מ. פעילי המפלגה הקומוניסטית והקומסומול פונו מהעיר. זהבה היססה מאד לעזוב את משפחתה, אבל בלחץ ההורים הסכימה והצטרפה לשיירה מזרחה. בהתחלה הגיעה לקרובי משפחה שחיו בקולחוז בתנאים קשים מאד.
הגרמנים התקרבו, והיא החליטה להתגייס לצבא האדום. כיון שהייתה לה אזרחות פולנית לא רצו לגייס אותה והיא נשלחה לגדודי עבודה שחפרו ביצורים בחזית. בעזרת כרטיס הקומסומול שלה, הצליחה לשכנע את הצבא לגייס אותה, ושלחו אותה להדריך בבית ספר לצניחה בסטלינגרד. הגרמנים הפציצו את בית הספר, רבים נהרגו והוא נסגר. זהבה קיבלה תפקיד בהתנעת מטוסים ביחידה של חיל האוויר הסובייטי, ונדדה עם היחידה ככל שנדרש.
לקראת סיום המלחמה, התברר לה שאביה ואחותה נרצחו ע"י הגרמנים. אמה ניצלה בעזרת המהנדס של בית החרושת.
זהבה מצאה את אמה והן חזרו לפולין, הצטרפו לקיבוץ והגיעו לעיר במברג בגרמניה ב-1945. באביב 1946 הגיע שימק לקיבוץ בבמברג ושם נפגשו. הם עלו יחד לארץ, נשלחו למחנה עתלית, וכשהשתחררו
הגיעו עם הגרעין לעין המפרץ.
ב-1946 נישאו זהבה ושימק בעין המפרץ.
ב-1947, הכרזת המדינה באו"ם ופרוץ המאורעות נשלח הגרעין לעזרת קיבוץ גלאון, בו שהו כשנה. לאחר מכן חזרו לעין המפרץ.
זהבה נקלטה בעין המפרץ, אהבה אנשים ואנשים אהבו אותה. מילאה תפקידים שונים: הייתה מנהלת המטבח, הייתה אחראית על בריאות הילדים, מרכזת ועדת בריאות, מנהלת המטבח במוסד "נעמן".
לזהבה ושימק נולדו שלוש בנות: תלמה, דליה וניבה והם הקימו בית חם ואוהב.
הייתה מאד קשורה לבנותיה, נכדיה וניניה וזכתה לקשרים אוהבים וטובים.
יהי זכרה ברוך!
חסר רכיב