חסר רכיב

מילמן משה ז"ל

מילמן משה ז``ל
-
17/10/1903 - 11/12/1967
משה מילמן
בן חיים ומלכה
נולד ביפו – ארץ ישראל ב – 17.10.1903
חזר ועלה ארצה ב – 1951
נפטר ב – ט' בכסלו – 11.12.1967
הוריו הגיעו ארצה עוד בסוף המאה הקודמת והתגוררו ביפו.
אביו, מיוצאי גרמניה, היה מורה למוסיקה. אמו שבאה מרוסיה, "אידישע מאמע" במובנו הטוב של המושג, גידלה במסירות את חמשת ילדיה. אישה טובת – לב זו ידעה גם לטפח קשרי ידידות עם שכניה הערביים, יחסים שהוכחו את עצמם בשעות קריטיות של משבר. עם פרוץ המאורעות, שעה שהערביים תקפו את יהודי יפו, נפצע בנה משה וניצל בנס בידי אותם השכנים הערביים, שגררוהו והסתירוהו בביתם.
אחרי פרעות הדמים החליטה משפחת מילמן לעזוב את יפו ולרדת לקהיר שבמצרים. משה בכור-הבנים סירב לעזוב את הארץ. הוא נשאר אצל סבתו, עבד ולמד חלקית. אך בראשית שנות השלושים נמלך בדעתו והחליט להצטרף למשפחתו בקהיר. כשהגיע שיתפוהו אחיו בעסקיהם ויחד איתם ניהל חברה מסחרתי שעיקר קשריה היו עם ארץ – ישראל. בשנים האלה הקים משה את משפחתו, גידל בנים, התפרנס בכבוד. אך את רעיון שובו לארץ לא נטש, הרבה לספר לילדיו סיפורים על הארץ, על הקיבוץ, ניסה להצמיח רגשות וכמיהות ותכנן תכניות בלי לנקוב תאריכים למימוש.
עם פרוץ מלחמת השחרור גברו הרדיפות היהודים במצרים, אחיו נאסר והסכנה קרבה לביתו. בראשית שנות החמישים, בזמן ששליחים ישראלים פיתחו במצרים פעולה מחתרתית נמרצת למען העלייה ולהצלת הנוער היהודי, החליטה משפחת מילמן לעלות. כבר באנייה פגשו קבוצת משפחות מאורגנות, ששמה פניה לקיבוץ ועימם יחד הגיעו אלינו. ככל התחלה, הייתה זו התחלה קשה. הוא עודד את משפחתו, עזר להם בלבטי הקליטה, שכנע לגלות סבלנות.
הוא החל לעבוד בגן – הנוי ועשה זאת ברצון. כאשר נבצר ממנו להמשיך מטעמי בריאות, נכנס לעבודה במטבח והתמיד בה לאורך שנים. כלל לא ודאי, שמצא סיפוק בעיסוקו, אך איש לא שמע ממנו מילה של תלונה.
משה היה אדם מופנם, סגור והמעיט בדיבורו. אדיב ובעל סבר טוב, מילא חובותיו מבלי להתערב בחברה. אהב לשבת בביתו, מצא עניין בספר, בבילוי עם ילדיו שהתאים להם עיסוקים כרוחם. הוא עיצב את אורח חייו בנוסח שלוו, המאפיין את הליכותיו.
וכשהניתוח נכשל ובריאותו נפגעה התמוטט וכרע. בן 63 במותו.
הניח אישה- כרמלה, בנים - יוסף ורלף, בת - אריאלה, ונכדים.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב