חסר רכיב

מירס ברונו ז"ל

מירס ברונו ז``ל
-
06/01/1933 - 07/06/1967
ברונו (אהרון) מירס
בן דוד וחנה
נולד בפירנצה, איטליה, 6.1.1933
עלה ארצה ב-1951
נפל במלחמת ששת הימים
ב-כ"ט אייר תשכ"ו, 7.6.1967
ברונו היה הבכור במשפחת מירס. בעודו פעוט עבר עם הוריו מפירנצה לאלכסנדריה שבמצרים. תחילה למד בקולג' אנגלי, אחרי זה בבית ספר צרפתי-יהודי.
בנעוריו היה מדריך בצופים ומילא תפקידו מתוך עניין ובהצלחה. יתכן ותקופה זו הייתה עבורו מעין הכנה לקראת חייו בקיבוץ. אווירת הפעילות בקרב הצופים, עיצוב התודעה היהודית בבית ספר וסגנון החיים הפשוט ללא מותרות בבית, כל הגורמים ביחד תרמו לגיבוש אישיותו.
הגיע ארצה כשנה אחרי משפחתו בגלל השלמת מבחני הבגרות. בבואו הצטרף לקבוצת "מרד" – חברת נוער שעמדה לסיים את שנות חינוכה. נקלט ובקלות רכש את השפה. התערה בקבוצה, הסתגל לעבודה פיזית, דבק בחקלאות. ברונו בחן בסקרנות את החדש, השונה, מעוניין להכיר את עקרונות הקיבוץ, להבין את יסודות ההשקפה.
עם סיום שנת הלימודים יצא עם בני "מרד" לשרת בנח"ל. חלק ניכר מזמנו עשה בקורסים שונים כולל הקורס התלת-חודשי למכונות חקלאיות במדרשת רופין, תקופת של"ת בברעם ועוד. עם שובו הביתה חזר לענף גידולי- שדה, שבו התמיד כל השנים.
נשא את לאה, נולדו בנותיו. קשריו הרגשיים הסתעפו, שורשיו במקום העמיקו. חוש ומזג של חקלאי היו לברונו. הוא מצא עניין אישי עמוק במעקב אחרי תהליכי הצמיחה, המאבקים בין החרקים וכל ההתרחשויות המרתקות בטבע, שהעסיקו את דעתו. שאף להיות מעודכן בחידושי הענף, הרבה לקרוא ספרות מקצועית, לערוך ניסויים.
ב-1963 יצא לקורס הבין-קיבוצי לחקלאות ברחובות. השתלם בגידולי-שדה, תוך גילוי נטייה מיוחדת לטיפול במזיקים.
אף שהחקלאות הייתה במרכז התעניינותו לא היה מסוגל להסתגר בתחום אחד בלעדי. היה מעורב בענייני הקיבוץ, נטל עול תפקידים אותם עשה במסירות כסדרן עבודה, כרכז וועדת העבודה, כמדריך גרעין וכחבר בוועדות. הפעילות הציבורית לא משכה את ליבו, אך כשנתבע – התייצב ולא הקל על עצמו. היה מצפוני, בוחן מעשיו בחוש של ביקורת עצמית לא-סלחנית. קשוב לדעת הקהל, כואב כאשר לא ניתנה לו מידת האמון, שלפי הרגשתו היה זכאי לה.
בחור עליז היה ברונו. בחוש דק תפס כל בדיחה, אהב לצחוק, ידע לחקות ולבדר את הבאים בחברתו, לשעשע בנותיו, להפליא תעלולים במסיבות ילדים. אהב לשיר, לרקוד והופיע עם להקת הפזמונים שלנו בהרבה מסיבות וחגים.
בן טוב היה ברונו להוריו, רגיש לתחושותיהם. היה עוזר להתקין פריט בדירתם, לנטוע צמח בגינה.
היה אלוף הפטנטים. מאורגן בביתו ובצאתו, בטיול ובשירות הצבאי היה ברונו ידוע כמי שמצויד בכל הדרוש, ממברג עד כפתור ומחט.
יצא למלחמה כסייר ביחידת שריון. ביום השני של ההסתערות לעבר ג'נין, שעה שנע בג'יפ הסיירת בראש פלוגת טנקים, בציר הכביש לגשר עמק דותן, נפל באש חוליית מארב ירדנית.
זמן מה אחרי נופלו הגיע לידי המשפחה ציון לשבח על גילוי אומץ והתנהגות למופת.
הניח אשה – לאה, בנות – עידית ז"ל, גילה ועדנה.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב