חסר רכיב

מירס דוד ז"ל

מירס דוד ז``ל
-
28/08/1896 - 08/10/1962
דוד (גסטון) מירס
בן אהרון ורבקה
נולד בהלואן, מצרים ב-1896
עלה ארצה ב-1951
נפטר ב-י' תשרי תשכ"ג, 8.10.1962
ד"ר מירס נולד במצרים כבן למשפחה ענפה, אך בגיל צעיר התייתם וחי בבית אחיו הבכור. לאחר סיום בית-ספר התיכון נסע לאדינבורג, סקוטלנד ללמוד רפואה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הפסיק את לימודיו וגויס לצבא, בהיותו אזרח איטלקי.
את לימודיו סיים בפדובה, איטליה. עם שובו לקהיר הקים משפחה, שהה זמן מה במצרים ויצא עם חנה לפלורנס, שבאיטליה. דוד השלים כאן את התמחותו כרופא ילדים וכעבור שנתיים חזרה המשפחה למצרים והשתקעה באלכסנדריה. עבד בבית חולים ליולדות, אך רבות משעות הפנאי היה מקדיש למוסד רפואי – סוציאלי, בו הגיש עזרה בהתנדבות למעוטי יכולת. כבוד רב רחשה לו סביבתו. בכל אותן השנים דבק ברעיון הציוני ושאף לעלות ארצה. מסיבות שונות נדחה הדבר וחזר להיות אקטואלי ומעשי עם התבגרות הבנים.
דוד וחנה החלו מחפשים אחרי מסגרת מתאימה להגשמת שאיפתם ונתקלו, אולי לא במקרה, בחבורה הקשורה בתנועת "השומר הצעיר", שעמדה לעלות ולהצטרף לקיבוץ. המשפחה הצטרפה לקבוצה זו וב-1951 הגיעה המשפחה לקיבוצנו.
תנאי החיים בקיבוץ היו עדיין קשים. המגורים דלים, השוני בהרגלי התזונה, הלימוד המייגע של השפה העברית, התמורה הדרסטית בצורת החיים חייבו הסתגלות, שדרשה כוחות נפש רבים.
דוד התחיל לעבוד כרופא במחלקת הילדים של קופת חולים בעכו. שוב הוא רוכש אמון ואהבת הבריות ובמיוחד מצד אלה הבאים לקבל מרפא מידיו. התקדם בהסתגלותו לקיבוץ וכפלא היה בעיני החברים, כיצד אדם בגילו ובמעמדו משתלב באורח-חיים השונה במהותו, מתגבר ומתערה בכוח הרצון וההכרה. אופיו הצנוע, גישתו ההומנית, ערנותו לבעיות הקיבוץ, עצם עמדתו החיובית לגבי מסגרת ותוכן החיים החדשים אפשרו לאדם זה, שהגיע אלינו בגיל מבוגר, להתקשר ולמצוא כאן את ביתו.
משך שנות חברותו בקיבוץ היה מלווה את וועדת הבריאות בעצה, מעניק מניסיונו העשיר, מתפיסת החיים הבריאה שלו ומיחסו הידידותי לבני אדם. היו פונים אליו במקרים סבוכים וחברים רחשו לו אמון.
ידע לשלב את הרגישות המשפחתית בשיקול המקצועי בהרבה טקט. מבחינה זו הייתה תרומתו הייחודית חשובה לציבור והפכה גורם שהגביר את ביטחונם של אלה הנתונים במצוקה.
נפטר אחרי מחלה ממושכת.
הניח אשה – חנה, בנים – ברונו ודן ונכדים.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב