חסר רכיב

סלע אילנה ז"ל

סלע אילנה ז``ל
-
23/07/1937 - 22/11/2017
אילנה סלע 
בת לפרדז'יה ויעקב פנדלמן
נולדה בעין המפרץ 23/7/1937
נפטרה 22/11/2017, ד' בכסליו תשע"ח

אילנה נולדה בקיץ 1937, כשנה לפני עליית הקיבוץ על הקרקע, להוריה פרדז'יה
ויעקב פנדלמן, ממייסדי הקיבוץ, אחות בכורה לאיתמר ולגליה. מילדותה היא קשורה
לעין המפרץ בכל נימי נפשה, וגם אם הרחיקה נדוד לתקופות פעילות והוראה בעיר
הגדולה – היה הקיבוץ תמיד במרכז חייה.
מילדותה אהבה לצייר. המחול והאמנות הפכו לדרך חיים בשבילה, "דרך לשרוד", כדבריה, והיא "פשוט לא יכולה בלעדיהם". אילנה רקדה וציירה ופיסלה וצילמה – שום סוג של אמנות לא היה זר לה, אהבה להתנסות בכל, הייתה אמנית בכל נפשה ומהותה.
אילנה למדה והתחנכה במוסד חינוכי נעמן. בצבא הייתה קצינה בחיל האוויר, ולאחר הצבא יצאה לשנת שירות בקיבוץ בית ניר, שם הכירה את חגי - והם נישאו ב- 1960. נולדו להם שלושה ילדים: עידו, אדוה ועופר.
ב-1985 נפטר עופר ממחלה קשה לאחר שנתיים של סבל רב, והוא רק בן עשר. חייה של אילנה מתחלקים, לדבריה, "לחיים של לפני ולחיים של אחרי". לאחר הצבא למדה אמנות באורנים ולימדה אמנות לאורך מרבית שנות חייה - לימדה ילדים בביה"ס היסודי בקיבוץ ובמוסד חינוכי נעמן, ובעיקר לימדה מורים במכון להכשרת מורים לאמנות במכללת אורנים ובמדרשה להכשרת מורים לאמנות בבית ברל. ללמד מורים איך לגשת להוראת האמנות לילדים היה מעשה בעל חשיבות ומשמעות רבה בשביל אילנה, כעין ייעוד שחשה לאורך חייה, להגשים את הגישה שלה לחיים, לפיה בכל אדם טמון כוח יצירה, כל אדם יכול לגעת באמנות אם רק יעז, אם יהיו לו אומץ לב ופתיחות לחשוף את הפנימיות שלו בדרכים אמנותיות. בקיבוץ הייתה שותפה פעילה לאורך שנים רבות בוועדת שונות ובצוותים, בעיקר בתחום התרבות והחגים, ובתחום התכנון והעיצוב של מבני ציבור ופרויקטים מיוחדים כמו שביל הבנים. חלק מרכזי ביותר יש לאילנה בעיצוב חדר הזיכרון ביום הזיכרון מדי שנה בשנה, ואין כמעט חג לאורך עשרות שנים שאילנה לא רקדה בו או עיצבה מחולות וקישוט עבורו.
אילנה הייתה חברה בארגון הציירים והפסלים בישראל, בעלת תואר שני באמנות, ריכזה את החינוך האמנותי בתנועה הקיבוצית. הציגה מעל 15 תערוכות מראשית שנות השבעים של המאה העשרים ועד 2015, רובן תערוכות יחיד, בחלקן השתתפה יחד עם אמנים אחרים מהקיבוץ, מהתנועה הקיבוצית ומרחבי הארץ.
לאחר שפרשה מההוראה, לא שקטה רוחה והיא הקימה בקיבוץ את "ספירלה" – מרכז לאמנות ולמודעות אקולוגית. במסגרת זו הנחתה חוגים וסדנאות לילדים ולמבוגרים בתחומי אמנות מגוונים, בדגש על שילוב חומרים ממוחזרים ומהטבע, ונתנה כוח לתלמידיה ליצור ולהציג תערוכות בעצמם. האמינה באדם!

"תמצית חיי בסיפור הזה" , כותבת אילנה על עצמה:
אישה ששתול בתוכה לב של ילד / והיא הולכת ומחפשת אותו
באבנים, בעלים ירוקים, בצליל של מנגינה ובירח תינוק, / אישה שטמונה בה פקעת
והיא פורמת ממנה חוטים / שמתפתלים וחודרים ועוטפים ומבקשים לחיות,
אישה שיש לה בית / והיא סובבת בין קירותיו לפתוח חלונות לרוח,
אישה שהשנים נותנות בה סימנים / אבל הלב ממשיך לבכות,
אישה שמציעים לה שלווה / והיא מסרבת לקבל אותה.
זו דרכי לשרוד"
 
יהי זכרה ברוך. 
חסר רכיב