חסר רכיב

עמידן מאיר ז"ל

עמידן מאיר ז``ל
-
09/02/1912 - 09/04/1999
מאיר עמידן (לדרפיינד)
בן טוני ויוסף לדרפיינד
נולד בקולומיאה, גליציה ב-9.2.1912
עלה ארצה ב-1932
נפטר ב-כ"ט ניסן תשנ"ט, 9.4.1999

מאיר היה אדם פעלתן ורב יוזמות כבר מנעוריו הביטוי לכך היה בעודו מדריך בקן השוה"צ בעירו ובאזור. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נדד עם הוריו לצ'כיה ובשובו מצאו שלטון פולני אנטישמי ואוכלוסייה אוקראינית. את לימודיו בתיכון אוקראיני (הפולני הגביל את היהודים) הפסיק בכיתה י"א, חשב שאין טעם להמשיך לאחר קבלת החלטתו הנחרצת לעלות ארצה ולא להפוך לאקדמאי.
יצא להכשרה חקלאית ראשונה בה עשה מספר חודשים. בתקופה זו הייתה בשוה"צ תסיסה קומוניסטית ששטפה בני נוער רבים. מאיר ניסה להתמודד עם התופעה, אך הקן נסגר וחידש פעילות כעבור תקופה ארוכה. מאז גם השתנה האופי של חבריו, רובם סטודנטים ללא כוונה להגשמה. היה זה אתגר חדש למאיר שהשקיע מאמצים בפעילות חינוכית. במרוצת הזמן יצא שוב להכשרה, הפעם לברושניוב ונדבורנה והיה שם ממייסדי קיבוץ "משמר", שקלט את אחרוני "המקביל" ג' וכך נוצר גרעין "צבר" - קיבוץ עלייה. קיבל צו גיוס לצבא הפולני וההורים, שמאד התנגדו לעלייתו ארצה, הבינו שבסיטואציה הנוכחית, עלייתו היא כורח המציאות ותמכו בו.
מאיר עלה עם קבוצת חברי קיבוץ "משמר" והגיע לחבורה שבאוהלי בת-גלים. מיד למחרת נשלח לעבודת הסבלות בנמל חיפה, מבחן קשה ומפרך שלא שבר את האיש אשר התמיד בעמלו חודשים רבים.
מאיר נבחר למזכיר יחד עם צבי ספיר, ובינתיים גם צורף לקבוצת הבניין, היה לטופסן, ופעל בקרב ציבור פועלי חיפה עד קום הליגה הסוציאליסטית. במקביל הדריך בקן השוה"צ בחיפה, כמובן לאחר שעות העבודה, כך גם בפעילותו הפוליטית.
ב-1934 נשא את מרים לאישה, נולד בכורם גיורא וכעבור זמן נולדו נעמה ואלישע. אלו היו שנים קשות לישוב, מאורעות, שריפות, פרוץ מלחמת העולם השנייה - חרדה לפלישה גרמנית, הפצצות האיטלקים והוצאת הילדים מהקיבוץ לעמק. לעת זו נערך גיוס חברים ליחידות לוחמות שונות ומאיר התנדב לפלמ"ח ושירת שנה וחצי. בטרם עלייתנו להתיישבות נכפה עליו תפקיד מארגן עבודה בהקמת ביח"ר "נעמן". סיים תפקידו ושוב נקרא לריכוז עבודות הקק"ל - ביבוש שטחים ונטיעת חורשות. ושוב תפקיד חדש הפעם גזברות ב"קיבוצי השוה"צ", תפקיד מעניין שמאיר מצא בו סיפוק והצלחה. בינתיים זכה עין-המפרץ בתום מלחמת השחרור לשטחים נרחבים והחל לפתח משק חקלאי מגוון.
בסיום תפקידו בתנועה, נקרא לריכוז ענף המטעים וגם בענף זה עשה שנים לא מעטות, רכש לעצמו ידע והוביל את הענף בהצלחה. עם שובם של הבנים הראשונים, התברר כי דרוש מקור פרנסה נוסף והכיוון שהסתמן - הקמת מפעל תעשייה שישתלב בכלל המשק. אחרי חיפושים הוקם מפעל י.מ.א, מפעל שצמח מבית מלאכה צנוע למפעל גדול ומצליח התופס מקום מרכזי בפרנסת חברי הקיבוץ. במרוצת השנים מאיר הספיק עוד להיות גזבר ושוב מזכיר ואף לרכז את המפעל, תפקיד שנשא בו מספר שנים. בינתיים, התבגר וצפה לעתיד, לעבודה בה יוכל להמשיך ולהתמיד. בחר להיות תמחירן עשה קורס ברופין ובשנים אחרונות וארוכות עסק ברכישת נייר ליצור בי.מ.א ובמחסן הנייר.
מעבר לפעילות הציבורית היה מאיר בן זוג ואבא חם לבניו. גם לאחר שהתאלמן המשיך במסורת הבית הפתוח למשפחתו והם היו פוקדים אותו תכופות. הייתה למאיר אהבת טיולים גדולה. ביקר ברבות מארצות התבל, הנציח רשמיו בצילומים, המשיך לטייל גם כשנותר יחידי, ולא פסח על שום טיול של חוג לידיעת הארץ בבית.
חלה. הוא לא נכנע בקלות, המשיך לנסוע לעבודתו בקלנוע, הרבה לקרוא כבמשך כל חייו, לבסוף הוכרע.
נפטר בביתו בקרב בניו ונכדיו.
 
יהי זכרו ברוך. 
חסר רכיב