חסר רכיב

עציוני מיכאל ז"ל

עציוני מיכאל ז``ל
-
08/12/1914 - 28/08/2004
מיכאל עציוני (פפרבאום)
בן שינדל ואליעזר פפרבאום
נולד 8.12.1914 בסאטמר – הונגריה, גדל בטגיאטין (גליציה)
עלה לארץ בינואר 1935
נפטר 28.8.2004 י"א אלול תשס"ד

מיכאל נולד ב-1914 בסאטמר בהונגריה. גדל בעיירה טגיאטין (דרום מזרח גליציה, קרובה לגבול ההונגרי). ב-1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גוייס האב לצבא והאם נדדה עם שלושת ילדיה הקטנים, עד שהגיעה לעיירה גראץ באוסטריה ואחר כך לוינה. לאחר המלחמה חזרו האם והילדים לפולין, לביתם, שם נפגשו עם האב, שהשתחרר מהצבא.
הבית היה דתי-מסורתי. בבית דיברו וקראו אידיש. נוהג מקודש היה הארוחות המשפחתיות בשבתות וחגים וגם בימי חול. הבית היה בית פתוח ורבים היו האורחים.
היתה ערנות פוליטית שהתבטאה בהצבעה ערה של יהודים בבחירות לסֵם הפולני.
האב סחר בדגים מעושנים ופרנס את המשפחה. האם היתה עקרת בית. בין הילדים וההורים (למיכאל היו עוד שתי אחיות בוגרות ממנו) שררו יחסים חמים ומבינים. ההורים לא עמדו בדרכם של הילדים ולא מנעו מהם עיסוק בפעילויות שלהם כולל הפעילות בתנועה.
מיכאל למד בבית ספר עממי והיה תלמיד שאהב ללמוד, בעיקר הצטיין בלימודי הגיאוגרפיה והתנ"ך. עם סיום לימודיו התכונן ללמוד בבית ספר תיכון, אלא שהוכשל בבחינות ותכנית זו לא יצאה לפועל.
החל לעבוד בבנק ושם עשה חיל בעבודתו.
בגיל 12-13 הצטרף עם חבורת נערים ל"שומר הצעיר". החבורה לא מצאה את מקומה בקן המקומי, ולאחר זמן הצטרפה אל שורות "החלוץ", תנועה שמשכה רבים מהנוער היהודי המקומי. לאחר זמן נעשה פעיל ועבר ללבוב אל הועד הפועל של "החלוץ".
מיכאל פעל לעלייתו לארץ כדי להימנע מגיוס לצבא הפולני. הוריו גם הם רצו לעלות לארץ, אך היו צריכים לגייס סכום כסף גדול שלא היה ברשותם. מיכאל ניסה להעלות אותם גם לאחר שכבר היה בארץ ונכשל. הם נשארו בפולין ונרצחו ע"י הגרמנים.
מיכאל הגיע לארץ בינואר 1935 והצטרף לקיבוצו "המפלס", ששהה אז בכרכור. שם הכיר את אודה, לימים אשתו, והם הגיעו כזוג לעין המפרץ. נולדו להם שלושה ילדים – אמיתי, דפנה, רותי.
הקליטה בעין המפרץ לא היתה קלה. זכורה למיכאל תקופה של יחס קשוח מצד ה"ותיקים", של אי קבלת הקבוצה (מ"המפלס") בקיבוץ, של עבודה קשה, שלא היה מי שיקל, יעזור. היתה תחושה של דחייה.
לאחר מספר שנים הוצעה למיכאל עבודה בהנהלת חשבונות והוא שימש מנהל חשבונות כ-16 שנים. נקרא למלא תפקיד מינהלי במחלקת הבנייה והתמיד בה 10 שנים רצופות. הניתוק מהבית היה קשה לו עד שהצליח לחזור הביתה. עבד מספר שנים ב"מילוז" ולאחר מכן הצטרף להנהלת החשבונות של הקיבוץ.
הקשרים המשפחתיים היו חשובים מאד למיכאל, והוא טיפח אותם עם ילדיו ונכדיו. המשיך במסורת המשפחתית של בית פתוח וסעודות משפחתיות, בהן התכנסה כל המשפחה הענפה.
עבד עד ליומו האחרון בהנהלת החשבונות.

 יהא זכרו ברוך.
חסר רכיב