חסר רכיב

פייגנבאום אריה ז"ל

פייגנבאום אריה ז``ל
-
30/12/1872 - 11/12/1953
אריה פייגנבאום
בן יוסף
אביו של יוסף תאני
נולד בגליציה ב-30.12.1872
עלה ארצה ב-1937
נפטר ב-ג' טבת תשי"ד, 11.12.1953

אבא תאני זכור לנו כגבר חסון, גבה-קומה ובעל צעד יציב, המהלך זקוף בשבילים ומרחיק לשוטט בשדות, מחוז התעניינותו הערנית של חקלאי בעל עין בוחנת ומנוסה. המשק והשדות הם שמשכוהו אלינו, בהגיעו בערוב ימיו להשתקע ליד בנו בקיבוץ.
נולד במשפחה אמידה, דתית מאוד וברוח זו חונך. עבד באחוזתו הגדולה של אביו ולצדו, גם לאחר שהקים משפחה משלו.
עם פרוץ המלחמה ב-1914 נדד עם בני ביתו לאוסטריה. בווינה גויס לצבא ושירת בחזית האיטלקית. בתקופה זו אבדה לו, כנראה, אמונתו הדתית והפך להיות אדם חילוני לכל דבר. חזר לגליציה אחרי המלחמה בחוסר-כל, השתקע עם משפחתו בבז'ז'יני והחל לבנות פרנסתו מחדש. אחרי מספר כישלונות במסחר, בו ניסה את מזלו, חזר אל מקור מחצבתו, לחקלאות. חכר חווה ופיתח אותה בחוש של חקלאי מנוסה וכעבור זמן התבסס, קנה אדמה והקים לו משק.
יהודי פיקח, עריץ באופיו, ידע להתחשב בעובדיו ולנהוג בהם בהבנה. גם על בניו לא הקל ובדרך התקיפה שלו, השתדל לחנכם היטב ולהנחיל להם את מירב ההשכלה. עם פטירת אשתו ב-1920 התרופפה זיקת הילדים לבית ולקראת סוף העשור פנו כולם בדרכם לארץ.
אבא פייגנבאום לא היה מעולם ציוני, אך כשבניו עלו, האנטישמיות בפולין גברה, המצב הכלכלי הורע, והוא נותר בודד במשקו, החליט אף הוא לעלות.
אחרי שנשא אשה שנייה וחיסל את משקו, הגיע ב-1937 לחיפה וכאן עשה כ-10 שנים. עם נפול בנו בנימין ואחרי שאשתו נפטרה, עבר לקיבוץ. שוב ניתן לו לחזור לנוף ולהווי כפרי, הקרוב כל-כך לליבו. הסתגל לחיי הקיבוץ, אפילו מצא לו עיסוק כלשהו במחסן, היה משוחח עם חברים ולמרות גילו המופלג, שמר על בהירות המחשבה והבין לרוחם של צעירים.
הספיק להשתתף בטקס הדלקת הנרות במסיבת החנוכה בקיבוץ וימים מעטים אחרי זה חלה לפתע ונפטר.
הסתלק בשיבה טובה בהניחו בנות, בנים, נכדים ונינים.
 
יהי זכרו ברוך. 
חסר רכיב