חסר רכיב

פרלמן רחל ז"ל

פרלמן רחל ז``ל
-
08/06/1909 - 14/10/1976

רחל (רוחקה) פרלמן (קלגסבלד)
בת שרה ויוסף
נולדה בכשאנוב, גליציה ב-8.6.1909
עלתה ארצה ב-1930
נפטרה בכ' בתשרי תשל"ז, 14.10.1976

רוחקה הייתה אחת משישה ילדים שגדלו בבית משפחת קלגסבלד והתחנכו על ברכי המסורת היהודית. לפי שנקבע בזיכרונם של אחיה, הייתה היא "פנינת המשפחה", אהובה על כולם בשל מזגה הנוח וכושרה המיוחד להלך עם הבריות. תכונה זו שהייתה טבועה באישיותה באה לידי ביטוי ביתר שאת בחיי הצוותא של הקיבוץ.
בשנת 1928 יצאה להכשרה בנדבורנה משם לחווה חקלאית בסטניסלבוב ובקיץ 1930 עלתה ארצה. יחד עם פלה ז"ל הגיעה לקיבוצנו שישב כבר אז, כחצי שנה, במחנה אוהלים בבת-גלים.
ידיה החרוצות של רוחקה אחזו בכל מלאכה שהתקופה והתנאים זימנו לה ושהיה בהם כדי לסייע בפרנסת הקיבוץ, בימים של חוסר עבודה. עבדה במשק-בית אצל "הגבירות" של הדר הכרמל בחיפה, בבישול במטבח הקיבוץ ובמחסן הבגדים. בזמן שעבר הקיבוץ לקריית חיים, הכשירה עצמה בגן שמואל בגידול ירקות, ובענף זה התמידה שש שנים, כעובדת וכמרכזת. היה זה כבר לאחר שנישאה וילדה את בכורה, תובל.
תפקידים רבים הטיל הקיבוץ על רוחקה במרוצת השנים, תפקידים הכרוכים בעבודת כפיים, ובכל אחד מהם השקיעה חלק מישותה. פעמים אחדות ניהלה את מחסן הבגדים אם של המבוגרים ואם של הילדים, שימשה כמנהלת המטבח, כמרכזת של וועדת חברים, וועדת הלבשה, וועדת בריאות וכן נבחרה כחברה בוועדות שונות. מיטב שנותיה עברו עליה בעבודות שירות לחברים, בפעולות הקובעות את אווירת הבית הקיבוצי. נשאה בעול מתוך רצון, תמיד נראה חיוך על פניה, כאילו לא הרגישה מעולם הרגשה של עומס יתר, של כובד האחריות.
אהבת המקום והאנשים היו מתכונות היסוד שלה ואך מעטים ידעו להאזין ולהסביר פנים לזולת כמוה.
נישואיה הראשונים לא עלו יפה, היא נפרדה מבעלה ונישאה כעבור מספר שנים לאברהם, שנקלע אלינו בשלהי המלחמה. נולד בנם יוסי והבית התמלא באושר, חמימות והרמוניה משפחתית.
כאשר הורע מצב בריאותה לא נכנעה ולא "הרשתה" למגבלות להכתיב לה את אורח חייה.
המחלות פקדו את רוחקה זו אחר זו ואילצוה להתאים את אורח חייה לגזירות הרופאים. בכל זאת גם במגבלות אלה עשתה כל מאמץ כדי להגיע לעבודתה במתפרה, זה היה הגשר החי שלה עם החברה, אפיק ליצירה וביטוי לצורך שהיה טבוע בנפשה לתרום את חלקה למעשי הכלל. פה באו לידי ביטוי יכולתה המקצועית והרגש האמהי של נתינה באהבה.
וכך עד שהגיעה לסוף הדרך. התקף לב נוסף באישון לילה, שם קץ לתכניותיה ורצונותיה.
הניחה בעל – אברהם, שני בנים – תובל ויוסי, כלות ונכדים.

 יהי זכרה ברוך. 



חסר רכיב