חסר רכיב

צימט הנה ז"ל

צימט הנה ז``ל
-
03/12/1910 - 30/11/2005
הנה צימט (סקלקה)
בת שמואל ואטיה סקלקה
נולדה 3.12.1910 בפרובוז'נה, פולין
עלתה לארץ ב-1934
נפטרה 30.11.2005 כ"ח חשון תשס"ו

נולדה בעיירה פרובוז'נה שבגליציה המזרחית. אביה שמואל סקלקה היה אדם דתי, שומר מצוות ושימש גם כחזן בבית הכנסת בעיירה. היה קונה חלב בכפרי הסביבה ומכין ממנו גבינה בביתו. לאם הייתה חנות קטנה לקמח ליד הבית. בבית היו 3 ילדים מאשתו הראשונה של האב, אמה של הנה, שנפטרה כשהנה הייתה צעירה מאד ו-4 ילדים מאשתו השניה. היחסים בין האחים היו טובים מאד.
במלחמת העולם הראשונה עברה העיירה מיד ליד, כאשר כל צבא כובש התעלל ביהודים, שרף בתים וגם בית המשפחה של הנה נשדד ונשרף. הנה מספרת שלא תשכח לעולם איך ישבה מסוגרת בביתה, כשבחוץ פורעים הפולנים, מושכים בזקנים של היהודים, ומקצצים אותם, מכים ויורים בהם.
רק לאחר המלחמה התחילה הנה ללמוד בבית ספר פולני עממי באופן מסודר ועשתה חיל בלימודיה. לאחר שסיימה את בית הספר העממי ניסה אביה למצוא לה בית ספר שבו תוכל להמשיך בלימודיה. התברר לו שהדבר מעל יכולתו. הנה מאד ידעה להעריך את מאמציו של האב. 
עוד כשהייתה בגיל ההתבגרות החלה ללכת לקן "השומר הצעיר" ואהבה מאד את הפעילות בו. לאחר מכן יצאה להכשרה. אביה התנגד לפעילותה הציונית וכשהחליטה לעלות לארץ ישראל, הודיעה לו שזאת כוונתה. האב שוכנע בסופו של דבר ואף נתן להנה את ברכתו לעלייתה.
ב-1934 עלתה לארץ לקיבוץ "המפלס" ועבדה בכל עבודה קשה – בפרדסים, בכביסה ובמשקי בית פרטיים. היתה מאד שלמה עם החלטתה לעלות והרגישה טוב בין חברי הקיבוץ.
כשהצטרף קיבוצה לעין המפרץ, הרגישה זרות בין כל כך הרבה אנשים. העבודה עם תינוקות קסמה לה, ובסוף שנות ה-40 נכנסה לעבוד כמטפלת בבית תינוקות. בעבודה זו התמידה במשך כמעט כל חייה בקיבוץ.
הנה הקימה בית עם יצחק צימט ונולדו שני ילדיהם – אסנת ושמואל. זכתה לראות את משפחתה גדלה ומתרחבת, נולדו הנכדים וגם הנינים, משפחה אוהבת ותומכת.
אשה עדינה וביישנית שנתנה את כל כולה באותם תחומים בהם יכולה הייתה להתבטא –
עבודתה בבית התינוקות והמשפחה.

יהי זכרה ברוך.


חסר רכיב