חסר רכיב

קייטש יצחק ז"ל

קייטש יצחק ז``ל
-
05/10/1909 - 16/06/1991

יצחק קייטש
בן רחל וישראל
נולד בטרנוב, גליציה ב-5.10.1909
עלה ארצה ב-1935
נפטר ב-ד' תמוז תשנ"א, 16.6.1991


יצחק היה בין הדמויות הבולטות של "השומר הצעיר" בטרנוב. פעלתן ונמרץ היה מהמובילים בקן, מעורה ומדריך, עד שיצא ללימודים בחו"ל.
גדל בבית מסורתי – ציוני. האב היה איש "מזרחי", והתנגד בתוקף להשתייכותו של יצחק לשוה"צ ולתכנית העלייה ארצה. יצחק לא היה מוכן לוותר ועל רקע זה התנהלו בבית ויכוחים סוערים.
הם היו שלושה ילדים – שתי בנות ובן. מצבם הכלכלי היה סביר, ההורים התפרנסו מחנות בדים אשר הקימו אחרי שובם מוינה שם חיו שנים אחדות במלחמת העולם הראשונה, כפליטים, בעוד האב היה מגויס. היחסים בבית היו טובים למרות הוויכוחים. האם, אשה חכמה, השתדלה להפיג את המתח ולהשרות אווירה חמה.
יצחק למד אחרי סיום העממי בבית ספר תיכון למסחר ולאחר מכן החליט ללמוד מקצוע רדיו-טכניקה בחו"ל. בעקבות החלטה זו הוצא מן התנועה. ההורים המרוצים מהמפנה, שמחו לאפשר לו מימון לימודיו, בתקווה כי יוותר על עלייה. כאשר חזר אחרי שנתיים התקבל בחזרה לתנועה, זכה לסרטיפיקט ולדאבון לב ההורים עלה ארצה.
בארץ החל יצחק דרכו כפועל רכבת עם עוד שני חברים מהקיבוץ, עבודה בעייתית לעובדים יהודים בין מאות ערבים. התמיד מספר שנים ועם פרוץ המאורעות ומלחמת השחרור השתלב במגזרים אחרים. עבד תקופה קצרה בחשמלאות והוצעה לו הדרכת נוער. חינך בהצלחה את חברת הנוער הבולגרית, ועשה עוד מחזור, קשר עם הצעירים קשרים אישיים קרובים שליוו אותו עד שנותיו האחרונות.
היה מורה לעברית בכמה מחזורי אולפנים, גם לימד קבוצות ויחידים, מורה שהיטיב להקנות את השפה, אותה ידע על בוריה. עוד מימי עבודתו ברכבת רכש את השפה הערבית ופעל תקופה מסוימת במחלקה הערבית של מפ"ם. הוא נקרא מספר פעמים לפעולה בתנועה ועבד במחלקת הקליטה, מחלקת הביטחון והמחלקה הערבית.
ב-1936 נשא את צ'יפקה לאשה ולמשפחה נולדו שתי בנות – אמנה וחגית. קשרי המשפחה היו תמיד הדוקים וחמים. ההורים עקבו ברציפות אחרי שלבי ההתפתחות, אך הקפידו לאפשר אוטונומיה לבנות.
בשלב מסוים קיבל יצחק את ראשות המועצה האזורית ופעל בה שנתיים. אחרי זה פנה לעבוד בי.מ.א, שם התמיד משך שנים לא מעטות והוא כבר לא איש צעיר. כעבור זמן, כשהמקום לא תאם עוד את כוחו ובריאותו, עבר לעבוד ב"עטיפית".
זו הייתה תקופה קשה למשפחה. צ'יפקה חלתה ויצחק גייס את מיטב המאמצים לטפל בה ולהיות לצדה ברוב שעות היממה. בשל כך היה משכים לעבודה וחוזר בשעות הבוקר.
עד שחלה בעצמו. תחילה האמין כי יחלים ויתאושש, אך קרה אחרת. המחלה החריפה ויצחק נפטר שבועות מעטים אחרי מותה של צ'יפקה. הנאמנים בחייהם גם במותם לא נפרדו.
 

יהי זכרו ברוך. 

חסר רכיב