חסר רכיב

קליימן יוכבד ז"ל

קליימן יוכבד ז``ל
-
15/09/1926 - 29/10/2008

יוכבד (יאדג'ה) קליימן

בת יצחק ויוכבד בסר
נולדה ב-15.9.1926 בפיוטרקוב, פולין
עלתה לארץ ב-1946
נפטרה 29.10.2008


יוכבד (יאדג'ה) קליימן נולדה ב-15.9.1926 בעיר פיוטרקוב בפולין, להוריה יצחק ויוכבד בסר. ליוכבד היה אח אחד. אביה היה שען והמשפחה התפרנסה בכבוד. משפחה דתית ששמרה מצוות ומסורת. באותו בית גרה גם משפחתו של הרב ישראל מאיר לאו, שהיה הרב הראשי לישראל. אביו הרב משה חיים לאו, היה רבה של קהילת פיוטרקוב.
במשך כל השנים עקבה יוכבד אחר הפעילות הציבורית של הרב לאו ובני משפחתו.
בפיוטרקוב הייתה קהילה יהודית מפוארת, שמנתה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כ-22 אלף איש. בית הכנסת הגדול והיפה שעומד עד היום על תילו, שימש בתחילת המלחמה בית מעצר לשבויי מלחמה פולניים ובהמשך רוכזו בו כל היהודים לפני הוצאתם להורג.
הגרמנים כבשו את העיר כבר בימים הראשונים של המלחמה, וזרעו הרס וחורבן בקהילה היהודית בפרט ובעיר כולה.
יוכבד עברה תלאות בגטו שבעיר עם בני משפחתה, ובלחץ הוריה הצליחה לברוח ממנו ולהגיע לביתו של איכר גרמני בזהות בדויה של פולניה בשם יאדג'ה, שנשלחה לעבודת כפייה בגרמניה. יוכבד שמרה על השם יאדג'ה כל השנים. שלוש שנים עבדה אצל אותו איכר, יחד עם נערה גרמניה שעשתה "שירות למען המולדת" והתיידדה איתה. היה עליה להסתיר את זהותה, למצוא הסברים למה אינה אוכלת בשר, לעשות כמיטב יכולתה כדי לשמור על כשרות. אשת האיכר אהבה אותה, וכך הצליחה לשרוד עד סיום המלחמה.
הכפר בו שהתה היה באזור הסודטים, לידו היה מחנה כפייה. מנקה ארובות מעובדי הכפייה, עבד בביתו של אותו איכר, והוא שסיפר ליוכבד שהמלחמה עומדת להסתיים. על מחנות ההשמדה נודע לה זמן קצר לפני השחרור.
עם סיום המלחמה חזרה יוכבד לפולין, אם כי לא היה ברור לה מי נשאר מבני משפחתה. התברר לה כי רק היא ניצלה. הגיעה לסוסנוביץ', שם התארגנה קבוצה של צעירים יהודים לעלייה לארץ ולהתיישבות בקיבוצים. שם פגשה את אריה ונוצר הקשר.
הם עלו באוניית המעפילים "תל חי", נתפסו ע"י הבריטים והובלו למחנה המעצר בעתלית. לאחר זמן קצר שוחררו והגיעו לשער העמקים ומשם לעין המפרץ.
בעין המפרץ בנו יוכבד ואריה את ביתם. הזוג הראשון מההשלמה שנישא, וההורים הראשונים. נולדו להם ארבעה ילדים – אלכס (אלכסנדר), רחלה, שלמה ואופיר.
עיקר עבודתה של יוכבד היה בחינוך, אם כמטפלת ואם כאם בית, תפקיד שבו הייתה לה אוזן קשבת לרחשי ליבן של המטפלות.
לאחר פרישתה מהעבודה טיפחה יחד עם אריה, השותף לדאגה ולאהבה, את גינתה, ביתה ודאגה לבנים והנכדים.

יהא זכרה ברוך.

חסר רכיב