חסר רכיב

קלרפלד אשר - זליג ז"ל

קלרפלד אשר - זליג ז``ל
-
31/01/1910 - 19/02/1961

זיגו (אשר-זליג) קלרפלד
בן יונה ושרה
נולד בקומרנו, פולין ב-31.6.1910
עלה ארצה ב1932
נפטר ב -19.2.1961 - ג' אדר תשכ"א
 
בן 14 זיגו כאשר הגיע לקן השומרי בלבוב. נער ממשפחה פרולטרית הדבקה בדת, בערכי היהדות ובשפת היידיש, להבדיל מרוב חברי הגדוד, שהיו בני-משפחות סוחרים ואינטליגנציה, בחלקן מתבוללות ודוברות פולנית.
המצב הכלכלי הקשה בבית לא השפיע לרעה על יחסי המשפחה, שהיו יפים והדוקים. אך הוא הכתיב לזיגו כבר בגיל צעיר לימוד מקצוע, כדי לעזור בפרנסת הבית. עבד בבית דפוס ולמד ליתוגרפיה. כבעל הכרה הצטרף לאיגוד המקצועי המושפע מהמפלגה הקומוניסטית. שהייתה פעילה מאד ברחוב היהודי. משהו מהקיצונית הפוליטית דבק
גם בו. זיגו היה משתף את חבריו בקן בוויכוחים שהיו מתנהלים באיגוד, וממחיש להם את מאבקי הפועלים, נושא מופשט לגביהם, שבדרך זו קיבל משמעות מעשית ומתסיסה.
כשנפטר אביו של זיגו והוא היה על סף העלייה, התלבט קשה אם לעזוב את האם ואת אחיו הקטן, שהיה מפרנסם. התקווה לעזור להם מהארץ הכריעה והוא עלה יחד עם קבוצת חברים מקיבוץ מקביל ג', שהיה ממייסדיו.
בקיבוץ היה זיגו הנהג הראשון של המשאית הראשונה "ליילנד", הצליח בעבודתו והתמיד בה שנים רבות. מצב בריאותו אילץ אותו לנטוש את עבודתו כנהג, ומאז קבע את מקומו במסגריה. אהב לעבוד. העבודה לא הייתה בעבורו מעמסה טורדנית, כי אם תחושה טובה של עשייה-יצירה.
התקשר עם סבינה ז"ל, שהכירה מימי הפלוגה המקצועית בלבוב, והיא עברה אלינו מתל-עמל. המשותף לבני המשפחה היה החוש החברתי העמוק, הרגישות לצדק והנכונות לבוא לעזרת הזולת. גישה זו קבעה את אופי ביתם הפתוח, המכניס-אורחים ואת כושרם לרקום קשרי-ידידות רבים, שעמדו להם בתמורות הזמן והמצוקות שפקדו אותם. גם בתפקידים החברתיים, שזיגו נשא בתקופות השונות, פעל באותה רוח: היטיב להאזין ולמלא את המשאלות "הקטנות" של חברים, למנוע מהם התרוצצות וסחבת, למנוע קשיחות ממוסדת. הוא היה בטוח
בנכונות גישתו ומודרך על ידה בכל מגעיו עם האנשים. כך בהיותו רכז בוועדות וכך כעובד במסגריה, כשהיה נענה ברצון ובסבלנות לבקשות אישיות שונות.
לאושר רב זכה זיגו כשרן, בנו, נשא את עמליה. שוב נזרק העוגן לעתיד ולהמשך. תקופה קשה עבר בשנות מחלתו וריתוקו המוחלט למיטה. ידידים היו פוקדים את ביתו, אך איש לא היה יכול להקל על סבלו. לכן כפלא היה בעינינו, כאשר גבר על המחלה התאושש ושוב עשה דרכו היומיומית למסגריה.
התקשר שנית ויחד עם צפורה, הקים את ביתו מחדש.
מותו בא כחתף. בתום בדיקת –הלב במרפאת "כרמל", בחדר ההמתנה התמוטט ונפטר.
הניח אישה - צפורה, ובן - רן.
 

יהי זכרו ברוך. 



חסר רכיב