חסר רכיב

קלרפלד סבינה ז"ל

קלרפלד סבינה ז``ל
-
15/03/1913 - 11/10/1951
סבינה קלרפלד (סטמפל)
בת ממל וסידה
נולדה בז'ולוניה, גליציה ב- 15.3.1913
עלתה ארצה ב-1933
נפטרה בי"א תשרי תשי"ב, 11.10.1951

"לחיות חיים מלאים" - זה היה העיקרון שאימצה סבינה לעצמה, למרות שליבה החולה נתן אותות אזהרה עוד משנות ילדותה המוקדמות. לא נכנעה למגבלותיה והחליטה להיות כמו כולם, בידיעה ברורה שיהיה מחיר להחלטה זו.
סבינה הייתה הבת הצעירה מבין 7 הילדים בבית הוריה בריישה. בגיל צעיר התייתמה מאמה, אך זכתה לטיפול מצד אחיותיה הבוגרות ומאת האם החורגת.
הצטרפה לתנועה בגיל 10 – 11, ערנית ושותפה לכל המבצעים, מתעלמת מיחסה השלילי של המשפחה ל"השומר הצעיר". כבר אז בחרה במסלולה שלה, שהתקדמה בו בעקביות ואיש לא יכול היה להטותה ממנו.
בהיותה בת 16 – 17 יצאה להכשרה ממושכת בפלוגה המקצועית בלבוב. זו הייתה מסגרת מיוחדת לבנות שרצו לרכוש מקצוע "פרולטרי". גרו בקומונה ועבדו בבתי-מלאכה ברחבי העיר. סבינה עבדה אצל סנדלר ורבים הסקרנים שבאו לראות את הנערה הסנדלרית היפהפייה. הרפתקה זו שארכה כשנתיים בתנאי מגורים ותזונה גרועים ודאי שלא תרמה לשיפור בריאותה. עם שובה הביתה מצאה סבינה את אביה חולה אנוש, הבית היה ריק מבני משפחתה, שבינתיים התפזרו בפינות שונות של העולם. חודשים רבים טיפלה סבינה באב החולה, כשחברי הגדוד מסייעים לה ומחליפים אותה בלילות-השמירה.
אחרי שנפטר עלתה לארץ לקיבוץ תל-עמל. כעבור זמן קצר נישאה לזיגו ועברה לקיבוצנו.
כדרכה, בחרה כאן בעבודה הקשה – טיח. הצטרפה לקבוצת הבניין וחודשים ארוכים התמידה בעבודה המפרכת. בסופו של דבר נאלצה לפרוש בתוקף הוראה רפואית. עבדה בעבודות שונות בבית וכשנוסדה המתפרה מצאה בה את מקומה הקבוע.
ב-1938 בהיותה בהריון, יצאה לביקור משפחתי בפולין. חזרה באנייה האחרונה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. חולה ותשושה הייתה אחרי תנאי מסע איומים ומיד עם הגיעה, אושפזה. אז נולד רן ולא היה גבול לאושרה של המשפחה.
ביתם של סבינה וזיגו היה פתוח ולרוב הומה אנשים. ידידים מהקיבוץ ומחוצה לו היו פוקדים אותם תכופות. סבינה ידעה לרקום קשרי-רעות, משכה ביופייה ובטוב-ליבה. גדול היה רצונה לתת, לעזור ולהיות בצוותא. לשמור על צדק, על יושר, לא לעצום עין, לא לטשטש. הייתה זו תפיסת חיים שנבעה מתוך מרדנות - אלמנט בסיסי באישיותה, ואולי הייתה נחלת החינוך התנועתי, שלא הועם במבחני המציאות.
סבינה אהבה אנשים והם רחשו לה אהבה.
רבות משנות חייה ובייחוד האחרונות בהן היו רצופות סבל. התמודדה בעקשנות עם המחלה, הסתירה בפני המשפחה את המשברים, מנסה שוב ושוב לקיים אורח חיים רגיל, לחייך בשפתיים מכחילות.
באחת ההתקפות הקשות, בעצם קבלת הטיפול בבית החולים – נפטרה.
הניחה בעל – זיגו ובן – רן.
 
יהי זכרה ברוך. 

חסר רכיב