חסר רכיב

קרויצר אדלה ז"ל

קרויצר אדלה ז``ל
-
03/03/1920 - 21/05/2002
אדלה קרויצר (סינה)
בת רחל וישראל קייטש
נולדה בטרנוב, גליציה, 3.3.1920
עלתה לארץ ב-1948
נפטרה ב-י' סיון תשס"ב, 21.5.2002

אדלה נולדה וגדלה בטרנוב במשפחה בה הייתה הצעירה בילדים. אחותה מילה ואחיה יצחק היו בוגרים ממנה בשנים רבות, אך זה לא פגם בטיב היחסים. שלושתם היו חברי "השומר הצעיר" ושאבו תוכן חייהם והתנהלותם ממה שקלטו ואהבו בקן "השומר הצעיר". האב היה דתי, הקפיד על קלה כחמורה. כציוני, תמך בעלייה לארץ אך התנגד מאד לחברות בניו בתנועה. האישיות הדומיננטית במשפחה הייתה האם, שניהלה חנות גדולה למסחר בבדים, שאפשרה למשפחה חיים ברמה סבירה וחינוך ראוי. הילדים למדו בתיכון והבן גם השתלם בחו"ל.
אדלה לא התלהבה מהלימודים ואחרי שניסתה כישוריה בבית ספר עברי "שפה ברורה" בו למדה את יסודות השפה העברית, עברה לבית ספר מקצועי, שם רכשה את מקצוע התפירה, שסייע לה רבות במהלך חייה.
עוד קודם הספיקה אדלה ליהנות מהווי התנועה בקן ובמושבות קיץ וחורף. היחסים עם שכניה הנוצרים היו טובים, מעולם לא חשה באנטישמיות המכוונת אליה, גם לא ברחוב.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כבר מראשית הגעתם של הגרמנים החלו חטיפות יהודים לעבודה ותוך תקופה קצרה הגירושים והחיסולים. אדלה והחבר שלה התארגנו בקבוצה, שהחליטה להסתלק מהאזור בו שלטו הגרמנים ולעבור לצד הרוסי. המעבר היה דרמטי ומסוכן. הגיעו ללבוב, כאן הזוג התחתן והחליט לנסוע לפנזה (ברוסיה המרכזית), שם הסתדרו היטב. מכאן החלה שרשרת המעברים הקשים המלווים רעב, כפור ומחלות. לאחר המלחמה נודע לאדלה שכל בני משפחתה נרצחו בשואה.
אדלה שמרה על קשר עם אחיה בארץ, ובימים של מצוקה אף נעזרה על ידו וקיבלה ממנו חבילות.
ב-1944 נולד יוסי, ואדלה נסעה עמו לאחר המלחמה לפולין. בפולין החליטה אדלה לערוך סידורים לעלייה לארץ. בתמיכתו של זאב גל, שהיה שליח עלייה ויצחק אחיה עלתה עם יוסי לארץ (בעלה החולה נשאר בבית חולים בפולין).
נקלטו בעין המפרץ. אדלה הקימה משפחה עם יאיר ונולדו ילדיה – רחל, דובי ועתליה.
כתב יאיר: "אדלה, את ידעת ללכד את כולם. כל יום הולדת, מסיבה ידעת להכין, דאגת לכל פרט ופרט".
אדלה עבדה תחילה בענפי השירות עד שהצטרפה לצוות הלול ובו התמידה במשך שלושים שנה במרץ וחדוות עשייה. לאחר מכן עבדה בחדר התגמיר.
בשנים האחרונות חלתה ועברה ל"ביתנו".
אדלה מספרת: "אהבתי מאד לרקוד, לשיר והייתי כמה פעמים במקהלה בחגים. אהבתי מאד לטייל עם יאיר טיולים ברגל ובאופניים ולנסוע למקומות שונים בארץ ובעולם, ככל שהתאפשר לנו. בעיקר אהבנו את משפחתנו וניסינו להעניק לילדינו חום, תמיכה ואהבה".
המשפחה כולה ויאיר התקשו להיפרד ממנה.
 
יהי זכרה ברוך. 


חסר רכיב