חסר רכיב

ראוך יפה ז"ל

ראוך יפה ז``ל
-
15/06/1908 - 29/01/1972
יפה ראוך (גייזלר)
בת ישראל ומינה
נולדה בפרובוז'נה, גליציה ב-1908
עלתה ארצה ב-1934
נפטרה בי"ג שבט תשל"ב, 29.1.1972

יפה הייתה טיפוס אופייני של חלוצה. מאז נעוריה ולאורך דרכה בחיים התמודדה עם משימות וקודם כל עם עצמה ומגבלותיה הפיזיות. פעל בה מין דחף עקשני לעשות, לתרום לחברה באמצעים ובתחומים בהתאם לסגולותיה.
גדלה בעיירה בבית יהודי שומר מצוות. אביה סוחר תבואות, היה אדם בעל הומור טוב, שהשרה בבית אווירה של עליזות ויפה הייתה שותפתו השנונה לתעלולים ובדיחות. למדה היטב ואת השפה העברית רכשה באופן יסודי. יחד עם חבריה בעיירה קלטה עוד בסוף שנות העשרים את הרעיונות הציוניים, אשר הבשילו ב"השומר הצעיר" אליו הצטרפה. אחרי משבר נסגר הקן המקומי ויפה עברה לסניף "החלוץ". כבת שש עשרה יצאה להכשרה חקלאית. נערה חלשה ומפונקת הייתה, אך עשתה בכל עבודת השדה המפרכות בכוח התביעה העצמית ובכושר התגברות נדיר. חזרה חולה בדלקת סמפונות קשה, שהטרידה אותה תכופות. עם השתפרות מצבה שוב יצאה להכשרה בברושניוב, עבדה במנסרה, לרוב בשעות הלילה, כי ביום לימדה עברית בחוגים, המאורגנים ע"י חברי ההכשרה. עם שובה מההכשרה הרבתה לחלות. רפיונה הדאיג את המשפחה, אך לרופאים נראה הרעיון של נסיעתה לארץ-ישראל כסיכוי חיובי לשיפור מצבה. קיוו שהאקלים הים-תיכוני ייטיב עמה.
עלתה ב-1934 והגיעה לכרכור, לקיבוצה "המפלס". המציאות לא ביישה את חלומה והשתלבה בנקל. עבדה בהשקיה בפרדס, בקטיף ובגיזום וכן בכביסה בבתים פרטיים, ושום עבודה לא הייתה לה קשה מדי. עד שהקדחת הכריעה אותה ואחרי התקפות חוזרות נאלצה לנטוש את המקום ולעבור לירושלים. מקץ חצי שנה החלימה והגיעה לעין המפרץ. כאן התרכזו בינתיים חברי "המפלס" שבאו להשלים את קיבוצנו.
במרץ מחודש הצטרפה יפה לצוות הלול וכעבור זמן ריכזה את הענף. יצאה לתקופה מהלול וריכזה את מחסן הבגדים, וכן מילאה תפקיד של סדרנית עבודה. תובענית הייתה כלפי עצמה וביקורתית לגבי הזולת. לעתים צלפה בדיחה חדה, תגובתה הדיסקרטית לתופעה ששללה.
כשבשלב מסוים הורע מצב בריאותה, נכנסה לעבודה במתפרה. הודות לתפיסתה המהירה התמחתה יפה במקצוע. ביצעה עבודתה בקפידה ובהספק גבוה.
לקום בכל בוקר לעבודה, מבחינתה של יפה היה זה עקרון מקודש, צורך נפשי עמוק, הרגשת חובה ובשלב מסוים אפילו כמיהה אישית עזה. הכל לפי מצבה בתקופות השונות בחייה. עקרון זה היה בין האלמנטים הבסיסיים ביותר בהשקפתה החברתית.
זמן ממושך סבלה ממחלתה עד שנפטרה.
הניחה בעל – שמחה, בנות – נילי ומיני ונכדים.
 
יהי זכרה ברוך. 

חסר רכיב