חסר רכיב

רץ בועז ז"ל

רץ בועז ז``ל
-
29/11/1947 - 15/12/1977
בועז רץ
בן שלומית ומנס
נולד בבאזל, שוויץ ב-1947
הגיע ארצה עם הוריו ב-1949
נפל במילוי תפקידו בהר דב
ב - ה' בטבת תשל"ח, 15.12.1977

בועז נולד בשוויץ, ביום כ"ט בנובמבר 1947, הוא יום הכרזת האו"ם על הקמת מדינת היהודים בארץ ישראל.
כשנה מאוחר יותר הגיע בועז יחד עם הוריו ורחל אחותו הגדולה ממנו לעין המפרץ. בועז נקלט בקבוצת "גפן" וחבריו מספרים שכבר אז, חרף היותו צעיר, קטן ורזה, היה מקובל, אהוד, שובב גדול ובעל מענה לשון חד. היה גם תלמיד טוב ופעיל (בעיקר בכתיבה).
ב-1965 סיים את לימודיו במוסד החינוכי "נעמן" ונכנע להחלטת הקבוצה, שעליו לצאת לשנת י"ג. בועז שימש כמדריך תנועתי בקן יהוד, מצליח ואהוב על חניכיו, אשר עם אחדים שמר על קשר גם אחרי תקופת ההדרכה, והוא
משמש גורם חברתי מתסיס בקומונת המדריכים.
ביולי 1966 התגייס בועז לצה"ל. לאחר סיום תקופת הטירונות השתתף בקורס מ"כים בנח"ל.
בפרוץ מלחמת ששת הימים סבל בועז משבר בעצם הכתף החבושה בגבס. למרות זאת, הוא יצא לחפש את יחידתו שנלחמה בחזית הצפון. כעבור שנה השתתף בועז בקורס קצינים וביולי 1968 השתחרר מהשירות הסדיר בדרגת סגן. 
בועז השתלב בחיי הקיבוץ, בתחילה במטע – ענף נעוריו, ומאוחר יותר בענף השלחין. משוגע לענף הספורט – משחק כדורגל ואוהד "שרוף" לכדורעף.
ב-25 באוגוסט 1970 נשא בועז את עירית (בת קיבוץ שמרת) לאשה. ניסה להתאקלם בשמרת, יותר כדי להשתכנע ולשכנע שזה לא בשבילו ומיהר לחזור אל כור מחצבתו בעין המפרץ.
במילואים עבר לחיל התותחנים בתפקיד קצין תצפית קדמי, תפקיד אחראי ומסוכן ובתפקיד זה השתתף בקרבות השליטה על הר דב. במלחמת יום כיפורים לחם בחזית רמת הגולן.
בינתיים נולדו ילדיו רונן ונילי.
היה בן מסור וחבר להוריו, אבל גם בעל ואב למופת. המשפחה בראש סולם דאגותיו. הוא שמח בחלקו, מעורה במסכת חיי העבודה, החברה והתרבות שבקיבוץ, בעל חוש הומור, רגיש ובולט בהבנתו לצרכי הזולת. נוטל על עצמו תפקידים רבים ושונים – סדרן עבודה, רכז ועדת הספורט, רכז ועדת העבודה, הוא גם חבר המזכירות, חבר ועדת משק, חבר בוועדת תרבות ובצוותי חגים (לא היה פורים בלי בועז). נבחר גם כרכז ועדת בנים. את כל תפקידיו מילא במסירות וכישרון.
בעבודה הוא אחד הקבועים, המקצועיים, המנוסים שבענף השלחין. מהיר תפיסה ואחראי, דואג לגיבושו החברתי של הצוות ומערב את משפחתו בבעיות הענף.
בשירות המילואים האחרון שלו, בהר דב, הוצע לבועז מקום שסכנתו פחותה, אך הוא סירב ואמר: אני חתום על ההר הזה. והוא נפל.
הניח אחריו רעיה – עירית, בן – רונן, בת – נילי, הורים – שלומית ומנס ואחיות – רחל ומימי.
 
יהי זכרו ברוך. 

חסר רכיב