חסר רכיב

רץ הינדה ז"ל

רץ הינדה ז``ל
-
29/07/1908 - 25/10/1972
הינדה רץ
בת אברהם ודבורה
נולדה בדרוהוביץ, גליציה ב-1908
עלתה ארצה ב-1905
נפטרה בי"ז חשון תשל"ג, 25.10.1972

הינדה נולדה בדרוהוביץ, עיירה שלמעלה ממחצית תושביה היו יהודים בעלי זיקה ציונית ערה. בבית הוריה התחנכו שבע בנות ובן באווירה חמה. חותם המסורת הטבוע באורחות המשפחה, לא הציב מגבלות בפני הילדים, שכמעט כולם היו חברים בתנועות הנוער הציוניות.
עם מותו של האב ב-1924 נותרה המשפחה ללא אמצעי פרנסה ונאלצה להתארגן בנסיבות החדשות. הינדה תפסה מקום מיוחד בהיערכות זו. צעירה שזה עתה סיימה לימודיה בבית הספר, ידעה לקבוע את מקומה ותפקידה במציאות שנוצרה. מחוננת בתבונת-כפיים ובעלת יזמה, השיגה מכונת תפירה והתחילה לעבוד. וכך נשאה בחלק גדול בפרנסת המשפחה.
שקועה בחובותיה כלפי הבית, לא התפנתה הינדה לחשוב על עצמה. האם, היא שהשפיעה עליה להצטרף (בגיל מאוחר יחסית, הייתה אז כבת 18) לתנועת "החלוץ" ובכך קבעה למעשה את מסלול חייה לעתיד.
פעלתנית מטבעה, גילתה גם כאן ערנות, נבחרה למועצת "החלוץ" ואף יצאה להכשרה, למרות שקשה היה לה להינתק מחובות הפרנסה.
בעלותה ארצה הגיעה לקיבוצנו וכאן התקבלה הידיעה על מחלת האם. הבינה כי עזרתה דרושה. מיד יצאה לעבוד בעיר ואת אשר השתכרה שלחה לאם. האם נפטרה אחרי חודשים מעטים ואז חזרה הינדה אל קיבוצה "המפלס" אשר בכרכור. יחד עם חבריה עבדה בפרדסי המושבה בכל סוגי העבודות שהזדמנו.
בקיץ 1936 באו חברי "המפלס" והינדה בתוכם, להשלים את קיבוצנו. התקשרה לאוז'יק וילדה את בנה – אבנר, לו העניקה שפע אהבה והיה למרכז הווייתה הרגשית.
לאחר שעלינו להתיישבות הוטלה על הינדה הנהלת מחסן הבגדים והיא שהעבירה אותו מהקריה לנקודה. באותן השנים חלו גם מספר התארגנויות ביזמתה. הוקם לראשונה מחסן בגדים נפרד לילדים. הינדה יצרה מסגרת, קבעה מסלול, ריכזה וכמובן תפרה.
בסוף שנות הארבעים הקימה את המתפרה כבית מלאכה עצמאי, ומאז נשאה 22 שנים רצופות בעול הריכוז. היא תכננה, עיבדה תקציבים, קנתה וגזרה. אחרי יום קניות מייגע הייתה ניצבת ליד שולחן עבודתה ומכינה עבודה לתופרות. היה זה עיסוק שבלע את כולה, מקצוע וגם אתגר. עניין אישי מרתק ותחושת אחריות ציבורית.
עייפה אחרי שנים רבות של אחריות רבה, ארגון ועשייה. לאחר התלבטות קצרה, חזרה אל מקצוע נעוריה – תפירת בגדי ילדים, מקור חדש ליזמה, יצירה והישגים. כן השתלבה בפעילות שוטפת של ועדת חברים ושנים מספר טיפלה במסירות בהורי החברים.
הינדה קיימה קשרים לבביים והדוקים עם כל משפחתה המסועפת אשר בקיבוץ ואף מחוצה לו, ויותר מכל עם פנקה אחותה ומנס אחיה.
את החלק המהותי ביותר במסכת חייה תפס בנה, יחידה. הדרך שבה רקמה את מערכת יחסיהם, העידה יותר מכל על אישיותה, על מידת ההכרה ותבונת הלב, אשר הדריכו את מעשיה.
המוות בא עליה בחתף, אחרי התקפת לב קצרה וקטלנית.
 
יהי זכרה ברוך. 


חסר רכיב