חסר רכיב

רשף בן ציון ז"ל

רשף בן ציון ז``ל
-
19/03/1909 - 28/12/1999
בן ציון רשף (גרבשריפט)
בן חוה וגרשון
נולד בשניטניצה, גליצה ב-19.3.1909
עלה ארצה ב-1932
נפטר ב-י"ח טבת תש"ס, 28.12.1999

בן ציון גדל בתנאי רווחה במשפחה חמה ואמידה במשקם החקלאי בכפר. הסביבה הטבעית העניקה לו תחושת חופש. היו לו הורים מבינים ואוהבים ופרק הילדות והנעורים המאושרים הטביעו בו חותם עמוק. הוא ידע להעריך תקופת חיים מכריעה זו והיה חוזר ומספר על ילדותו המאושרת.
בקרבת הכפר לא היה בית ספר וההורים שאפו להעניק לילדיהם - ארבע הבנות ובן ציון, השכלה, החליטו לעבור העירה לטרנוב. כאן רכשו בית גדול בו התגוררו, מלבד המשפחה, הסבים ודודה אלמנה עם ילדיה, גם כאן בתנאי רווחה מיטיבים.
בגיל שתים עשרה התחיל בן ציון ללמוד בתיכון ונדהם מיחס של אנטישמיות בוטה (כינוי כמו - יהודי מזוהם!) מצד תלמידים נוצרים, תופעה שלא הכיר עד אז. הדבר השפיע באורח משמעותי על דרכו בעתיד.
בן חמש עשרה הצטרף ל"השומר הצעיר", כאן מצא חברים ועיצב את עולמו הרוחני. לא היה לו עניין בלימודים ולא בהשכלה אקדמית, אף שההורים ניסו להשפיע בכיוון זה. מגמתו הברורה הייתה - עלייה לארץ ישראל. יצא להכשרה ומשלב זה החלו הצעדים המעשיים למימוש תכניתו להגשמה בקיבוץ. זאת לא לפני שיבצע תכנית הטיולים בהרים וברחבי פולין, כמי שהיה חובב טיולים מושבע. הסרטיפיקט יכול להמתין קצת...
בקן טרנוב ובאזור היה פעיל בתחום הארגוני במסגרת תנועתית (מחנות קיץ). זה היה גם כיוון עשייתו בעתיד.
הגיע לקיבוץ בבת גלים, לאוהל, עוני ועבודה מפרכת בסבלות בנמל. בחן את המצב במבט מפוכח, לא נשבר מהקשיים, צמח עם הקיבוץ. עבר לעבוד בבניין (טיח) ומהר נכנס למעגל התפקידים הציבוריים.
היה מראשוני הפלוגה שעברה מבת גלים לקריית חיים, שם בנה הקיבוץ את ראשית משקו החקלאי, לפי התפיסה שעל הקיבוץ להיות גשר בין כפר לעיר. כך עד 1938. העלייה על הקרקע היה אירוע בלתי נשכח בחייו.
תוך כדי עשייה מתמדת ומגוונת בשירות הקיבוץ, בעבודה ותפקידים נשא את חיה לאשה, נולדו שלושת ילדיהם – מיכה, חוה, צבי.
בתום מלחמת העולם השנייה הגיע מרוסיה אביו הזקן, אז כבר עיוור, השתכן בחדר ליד חדר בנו וכלתו. כל המשפחה העניקה לסבא יחס של כבוד, אהבה והמון תשומת לב. אכן, היה זה איש חביב, עדין וחכם, ראוי ליחס שזכה לו.
קשה היה לו לחוות את עזיבת ילדיו את הקיבוץ, אך הבין והשלים. הוא היה אדם מפוכח, ידע לצפות התהליכים בקיבוץ, ללא אשליות. הוא צידד במתן השכלה לצעירים, אך החשיב את השתתפותם באחריות על-ידי השתלבות מסוימת בעבודה. לא היה "שרוף" לשוויון ושיתוף מוחלט, כי הכיר אנשים והבין חולשותיהם. היה מודע מאוד לעצמו, תכונותיו ונאמן להשקפותיו. הקפיד לקיים החלטות ומוסכמות החברה. ידע להעריך את ערכם של חיי הקיבוץ, אף כי במושגיו זה לא היה "בית" במובנים שספג והפנים בילדותו.
בן ציון היה איש משפחה מובהק, מסור ודואג לה, מעורב ומלווה ילדיו ברוב צעדיהם. בד בבד נשא בתפקידים ציבוריים. מילא תפקידים: פעמיים מרכז קואופרטיב "הקו", עשה ארבע כהונות של מזכיר (לא ברצף), ריכוז המשק, ריכוז עבודה, ריכוז ועדת חברים. שנים רבות השתתף בוועדת המשק ובוועדות אחרות בקיבוץ. כל אלה השתרעו על מרבית שנות חברותו בקיבוץ.
חייו הפכו קשים מדי לאחר פטירת רעייתו חיה ועזיבת שלושת ילדיו.
בשנותיו האחרונות עבד תקופה ארוכה בהנהלת חשבונות של י.מ.א, עד שבריאותו התערערה מאוד, לא היה מסוגל לתפקד באופן עצמאי בביתו ועבר ל"ביתנו".
אדם שקט ונוח לבריות, זכה כאן לטיפול מסור. ילדיו ונכדיו שמרו עמו על קשר וביקרוהו, עד שהזמן, הגיל ומצוקות הבריאות הכריעוהו.
נפטר בגיל תשעים ואחת. מלווה בכל בני משפחתו ובחברים רבים נטמן לצד רעייתו בבית העלמין של הקיבוץ.
 
יהי זכרו ברוך. 


חסר רכיב