חסר רכיב

שוורץ יהודית ז"ל

שוורץ יהודית ז``ל
-
02/12/1922 - 10/06/2010
יהודית שוורץ (אנגלמן)
בת משה ולאה אנגלמן
נולדה 2.12.1922
עלתה ב-1938
נפטרה 10.6.2010

יהודית נולדה בוינה, אוסטריה, אליה הגיעו הוריה עם משפחותיהם לפני מלחמת העולם הראשונה, מבוקובינה וגליציה. הייתה הצעירה במשפחה, היו לה אח ואחות גדולים ממנה.
הבית היה בית מסורתי וציוני. חגגו בו חגים יהודיים והילדים הצטרפו לתנועות הנוער הציוניות. למשפחת האב היו בבוקובינה כרמים ועסק משפחתי של יינות. האב ניהל את העסק המשפחתי.
אחיה הגדול, ליאו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", הפך לקומוניסט, לחם בספרד במסגרת הבריגדה הבינלאומית. במלחמת העולם השנייה, הצטרף לצבא האדום ונפל בקרב עם הנאצים. 
בוינה הייתה קהילה יהודית גדולה, מלוכדת ותוססת בעלת תודעה ציונית. עשירית מ-2 מליון תושבי העיר היו יהודים.
למדה בבית ספר תיכון יהודי מתקדם, בעל גישה ליברלית והומניסטית. הצטרפה ל"השומר הצעיר" בגיל צעיר מאד ואהבה מאד את הפעילות בתנועה.
במרץ 1938 נכנסו הנאצים לאוסטריה. יהודית מספרת על השמחה בה קיבלו האוסטרים את הגרמנים, על המצעדים המאיימים ברחובות, תחושת חוסר האונים שהשתלטה על היהודים, הגליית המנהיגות היהודית למחנות ריכוז, ההשפלות וההתעללות ביהודים, שבן לילה גורשו מבתיהם ופחדו לצאת לרחוב. תנועת הנוער ירדה למחתרת, יצרה קשר עם עליית הנוער, וכך הצליחה יהודית לקנות סרטיפיקט ולעלות ארצה. הפרידה מההורים הייתה קשה. ההורים נשארו לבד לאחר שהאחות כבר הייתה בארץ, והאח היה בצבא האדום. ההורים ניסו לעלות לארץ דרך יוגוסלביה ונספו יחד עם קבוצה של כ-1000 יהודים [פרשת קלאדובו – שאבאץ].
יהודית עלתה לארץ באוקטובר 1938 עם קבוצה של חברת נוער מגרמניה, שנקלטה במרחביה. מספרת על תקופה מאד יפה, תקופה של גיבוש אישי ורעיוני, העמקת ההזדהות עם הארץ והתבגרות. חברת הנוער ראתה במרחביה את ביתה. ממרחביה עברו להכשרה בנגבה. הקבה"א החליט שעל הקבוצה להשלים את עין המפרץ, וכך הגיעה הקבוצה לעין המפרץ.
הקליטה בעין המפרץ הייתה קשה, תנאי המחייה היו קשים. יהודית מילאה תפקידים ציבוריים – ניהלה את המטבח, הייתה חברת מזכירות מטעם ההשלמה, ריכזה את ועדת הבריאות ותחום בריאות הנפש.
בשנות ה-70 יצאה לקורס עובדים סוציאליים חברי קיבוץ. יהודית נהנתה מאד מהלימודים, ולאחריהם את העיסוק במקצוע זה. במשך כ-20 שנה עבדה בתחנה לשיקום והכוונה מקצועית של ברית התנועה הקיבוצית בחיפה. בד בבד המשיכה בריכוז ועדת השיקום בקיבוץ.
ב-1945 הקימה משפחה עם ריקו ונולדו לה שתי הבנות – אראלה וחגית.
לאחר גירושיה מריקו, חייתה שנים רבות עם יוזק תאני וסעדה אותו במסירות רבה עד יומו האחרון.
הייתה קשורה מאד לבנות וזכתה לנכדים שעמם היו לה קשרים אמיצים.

יהי זכרה ברוך.
חסר רכיב