חסר רכיב

שלו פולה ז"ל

שלו פולה ז``ל
-
19/11/1926 - 05/11/2011
פולה שלו (פרידמן)
בת ללאה ויוסף פרידמן
נולדה ב 19.11.1926 בטרנופול, פולין
נפטרה ב 5.11.2011
 

פולה נולדה בעיר טרנופול בפולין בנובמבר 1926, להוריה לאה ויוסף פרידמן.
בת יחידה הייתה, למשפחה אמידה למדי. האם הייתה אשה חולנית, שלא התפנתה
הרבה לילדתה, והאב, איתו היה לפולה קשר חזק, היה עסוק מאד בענייני פרנסה.
פולה לא סיפרה על ילדותה ועל נעוריה לפני מלחמת העולם השנייה. רק על קורותיה
בזמן המלחמה, החוויה המכוננת בחייה, הסכימה לספר.
כשנכנסו הגרמנים לעיר הייתה נערה צעירה, כבת 14, שלא הספיקה אף לסיים את
לימודיה בביה"ס.
כבר בימי הכיבוש הראשונים חטפו הנאצים יהודים ברחובות והוציאו מבתיהם להורג כ- 4000 איש.
בספטמבר 1941 הוקם הגטו בשכונה היהודית הענייה, שבתיה מטים לנפול, והצטופפו בו כ- 12,000 יהודים מטרנופול ומכפרי הסביבה. הגטו היה סגור ומסוגר בחומה גבוהה. אביה של פולה עבד מחוץ לגטו, והמשפחה התקיימה בתוכו ממכירת חפציה. בגטו שרר רעב כבד. חיו על 100 גרם לחם ביום ומעט ריבת סלק. אלפים רבצו ברחובות נפוחים מרעב. במהרה התחילו האקציות. פולה הסתתרה בבונקר עם משפחתה. כשלא החזיקה מעמד מהמחנק יצאה לשאוף אויר על הגג, וראתה איך הגרמנים מגלים את הבונקר ולוקחים את אמה ואת הסבים. היא עברה לבונקר אחר, שגם אותו גילו הגרמנים. יחד עם כולם נלקחה לכיכר העיר, בה ישבו המוני אנשים עם ידיים מאחורי ראשיהם. לפני עיניה ירו הנאצים בסבים הזקנים שלה, שלא יכלו ללכת. בעזרת דודה הצליחה להימלט משם. אביה נלקח למחנה עבודה, וממנו דאג שמכרים שלו, איכרים אוקראינים, יוציאו את פולה ויסתירו אותה בביתם. לאחר כמה חודשים נודע דבר המסתור בכפר, ואביה של פולה הצליח להביא אותה למחנה העבודה בו שהה, שבינתיים הביאו אליו גם נשים. שם עבדה בשדות עד חיסול הגטו כולו והמחנה ביוני 1943. כאשר הובילו את האנשים למחנה אחר, החליטה פולה לברוח. היא קפצה מעל הגדר הגבוהה לתוך תעלת ביוב, והמשיכה לרוץ עד לאותם מכרים בכפר, ששוב קיבלו אותה אליהם. את כל האנשים מהמחנה הובילו אל בורות, לידם הצטוו לכרוע ברך – וכולם נורו במקום.
לאחר כחצי שנה שוב התגלה דבר המסתור שלה בכפר. המכרים האוקראינים העבירו אותה בתוך עגלת קש בחזרה לטרנופול, שם הסתירה אותה המשרתת של המשפחה עד לסיום המלחמה. כך ניצלה.
ממשפחתה של פולה לא שרד אף אחד.
פולה הגיעה לשלזיה, והצטרפה לקבוצה שהתארגנה לקראת עליה לארץ ישראל. בקבוצה פגשה את שימק וזהבה ואת יאנק אבירם, ועלתה איתם ארצה באניית המעפילים "ביריה" ביוני 1946.
לאחר תקופה קצרה במחנה עתלית הגיעה לעין המפרץ, וכאן הכירה את דובי, שהגיע עם הקבוצה מגן- שמואל. יחד עברו עם הגרעין לגלאון בתקופת מלחמת השחרור, ולאחר שחזרו לקיבוץ התחתנו.
לפולה ולדובי נולדו שני ילדים: יוסי, הבכור, ודגנית, זיכרונה לברכה. מותה הטראגי של דגנית בתאונת דרכים ב- 1980 היה משבר קשה, שממנו לא התאוששה.
עד 1980 היתה פולה מעורבת במידה מסוימת בפעילות החברתית בקיבוץ, הייתה סדרנית עבודה, חברה בועדות מינויים, קשר, חינוך, ומרכזת בריאות ילדים. לאחר האסון התנתקה מהכל ושקעה בתוך עצמה ובדאגה למשפחה ולנכדים.
היא למדה תפירה ועבדה מעל 30 שנה במתפרה.
קשה היה לדעת מה עובר עליה, מה מתרחש בעולמה. פולה שמרה הכל בתוכה.
אתכם אנחנו באבלכם, יוסי, יפית, דגן וטליה וכל המשפחה.
 
יהי זכרך ברוך!
חסר רכיב